יום שני, 12 בדצמבר 2011

ילד זין חוזר ל2010

לא, זאת לא טעות, המסורת בבלוג הזה, היא לסכם את השנה שנגמרה לפני שנה.
למה? יש מלא סיבות...

איך זה הולך?
יש פה רשימת השמעה של יוטיוב שמסכמת, עם פרספקטיבה של שנה, את 2010. אתם מוזמנים לשמוע אותה, אם יש שיר שממש צורם באוזן, לא להיבהל! אפשר להעביר שיר בלי בעיה, רק ללחוץ על לעבור לשיר הבא.
וחוץ מלשמוע, פה למטה אתם יכולים להתרשם מכמה הגיגים, ניימדרופינג, ושאר מחלות שאני מעלה לרשת.
אה, ויש גם לינקים להורדה ולהמשך חפירה בעניין האמנים.
ואגב, אין משמעות לסדר.
שתהיה אחלה שנה :)


1.  Active child  הגיע ל2010 עם כמו רוח רעננה, אחרי שכולנו התאהבנו בשנה הקודמת בבון איוור, הגיע פאט גרוסי ומזגת הקור לתוך שירי פופ יפהפים. אחר כך הוכיח את עצמו גם בסשנים של אנפלגד והתקבל רשמית למוזיקאים שכולם מחכים לשמוע מה הארנב הבא שהם ישלפו.
2. Porcelain Raft  הוא אחד שקשה להגדיר את מה שהוא עושה. מבחינה טכנית זה סוג של לואו-פיי. בל יש מספיק שכבות בשירים שלו כדי להבין שזה לא באמת פשוט. מה שבטוח, זה שתמיד יצמידו לו איזה מאפיין חורפי. הבחור המשיך להתפתח השנה לכיוונים מעניינים ויפים ושכנע אותי שזה לא היה סטוץ.
3. 800beloved עושים ניו-ווייב. מי שקורא את הבלוג הזה יודע שאני כמעט לא מתעסק בניו-ווייב. יש לי את ג'וי-דיוויז'ן וזה בהחלט מספיק לי. אבל החבר'ה האלה הפתיעו אותי, ואני באמת לא יודע איך להסביר את זה. שום דבר לא חדש ובכל זאת לא הצלחתי למחוק אותם מהתודעה שלי. נבלות.
4. seabear , באמת שזאת אחת הלא-הפתעות בסיכום הזה. האלבום הזה מאוד מחובר לקרקע, לא גולש לפנטזיות מוזיקליות, ואחרי שבשנה הקודמת sin fang הוציא אלבום סולו משוכלל ומופרע ומצוין היה לי טיפה קשה להתביית איתו על מלודיות פשוטות ובלי מהלכים משוגעים. אבל הזמן עשה את שלו ומצאתי את עצמי מתרגש משירים כמו ילד קטן.
5. Efterklang הם חבר'ה מדנמרק, כשהם הופיעו כאן גיליתי שהם בכלל חבורה שמחה, וזה למרות שהאלבומים שלהם היו מהורהרים ומפוזרים. כשיצא האלבום המדובר, הם ביצעו מהלך של נקיון בסאונד ובתפקידים של כל הנגנים. יצא נחמד.
6. Get Well Soon זה סיפור לא ברור. המח כל כך גרמני ובכל זאת התוצאה אוניברסלית... לא ברור לי למה הם לא קיבלו יותר חשיפה. אולי עכשיו :)
 7. Beat Connection הם שני צעירים חמודים, ובלי בכלל להתכוון הם הרימו אותי מהקרשים באופן קבוע עם איפי אחד יחיד ומיוחד. בשבילי לפחות. אם אני צריך להמליץ רק על משהו אחד מהשנה הזאת. זה ללא ספק יהיה זה.
8. D'eon זה האלבום שהורדתי איזה 3 פעמים כל פעם עם שכנועים ממקורות אחרים שזה הדבר הנכון לשמוע. ברגע שקלטתי את זה, האלבום נהיה המרגיע הלאומי של אחרי מסיבות בשבילי. 
9. Elite Gymnastic שיחררו את האיפי הקטנטן הזה ומאותו הרגע הלכו לאיבוד במוזיקה שנשמעת על מגוון רחב מדי של סמים. וחבל. כי זה אחלה איפי שמראה שכשהם יתאפסו על השאיפות המוזיקליות שלהם לוס אנג'לס תקבל צמד מגניבים אמיתי.
10. javelin , כמו הצמד שמעליהם, גם ג'אוולין הם צמד שהשנה קצת הגזים עם השאיפו האומנותיות. רק שהם בכלל מברוקלין. אחלה אלבום, שנשמע גימיקי בהתחלה אבל יש בו עומד נהדר.
11. Kohwi הוא מתופף שמחבר את אווירת הצ'ילווייב לאווירה הרבה יותר פסיכדלית, ולמה שנקרא מוזיקת אוזניות. תבינו כשתשמעו את האלבום המלא. האלבום היותר אקספרימנטלי ברשימה, אבל הוא מתגמל בצורה מדהימה. פשוט מסע. ויש שמיעה והורדה חינם בבנדקאמפ.
12. Baths , היום כבר ברור לכולם, עם קליפים סופר מושקעים והכל. אל תרתעו מההייפ, הבחור יודע מה הוא עושה. כל מילה נוספת מיותרת.
13. Four Tet , כמה יופי יש בפיסת אלקטרוניקה הזאת. כמה עדינות. כמה נשמה. קצת קשה להתלהב מהרליסים של הבחור מכיוון שהוא לא מפיק להוציא סינגלים ומיקסטייפים וסטים ורמיקסים ללא הרף. אבל האלבום כאלבום שלם מסביר הכל.
14. Caribou , שני מעריץ אותו כמו ילדה קטנה עוד מהימים שנקרא manitoba , שינה שוב כיוון בתשעים מעלות. מה יצא מזה? אלבום טכנו-פופ. איך זה יצא? כמו כל מה שיוצא בין הידיים של דן סניית'. לא פלא שהוא והחבר מעליו ברשימה הם יוצרים שמפרים אחד ת השני ללא הפסקה. איזה בעסה שעוד לא יצאו להם ילדים.
15. Gold Panda , משום מה ההיפסטרים אוהבים לנכס אותו לעצמם ולא מבינים דבר מאוד חשוב. זה ט-כ-נ-ו!! וזה מצוין.
הורדה, מידע



יום שבת, 19 בנובמבר 2011

יונה חלולה

זוהי פנייה נרגשת למשטרת ישראל.

מכיוון שאני מחשיב את עצמי בן אדם נורמטיבי, ומכיוון שהיחס שלי למוזיקה חוףף ליחס שלי לסקס, ומכיוון שפדופיליה היא עבירה במדינת ישראל, הנה אני מסגיר את עצמי לידיכם.
לאחרונה אני מוצא את עצמי נלכד ברשתם של לא מעט ילדים מתחת לגיל 18 שעושים עבודה מדהימה. ואם עד עכשיו יכלתי להגיד שזה מקרי או שאולי זה קטע חולף, הפעם אני מבין שאין מנוס מלהשלים עם העובדה שאני פדופיל מוזיקלי. כן. אני מתבייש בעצמי ומכה על חטא, אבל אל תצפו ממני לחבוש כיפה במשפט. יש גבול לכל תעלול.



הקטין התורן קורא לעצמו Hollow Pigeons ונראה כאילו הוא הולך להיכנס לי ללב. אפילו עשיתי לו לייק בפייסבוק :)
הוא נותן להורדה חינם את האיפי החדש שלו בבאנדקמפ. והוא פאקינג בן 15. איך הוא נשמע? נו תשמעו רגע לפחות שתי רצועות ותבינו. השילוב הזה של צ'ילווייב עם פוסט-דאבסטפס או מה שזה לא יהיה... נשמע נעים וקצר מדי ובעיקר מבטיח לבאות.
אז משטרת ישראל, אתם מוזמנים להגיע לבקעה ולעצור אותי, אני עושה מילואים השבוע ואשמח להחליף את התענוג בתא מעצר עם חימום מרכזי.
בנדקאמפ, פייסבוק

יום חמישי, 10 בנובמבר 2011

כולננו מתים לחיות


אלבום אדיר שאני שומע כבר שבוע ברצף. אין לי זמן לשפוך מלל שלא קוראים אני ממהר ליומולדת. אני רק אאחל לכם להחזיק את המצב רוח שיעשה לכם האלבום הזה לכל החיים.




הורדהפייסבוק

יום שלישי, 1 בנובמבר 2011

משענת ראש ברכב


אני כבר רואה איך עוד חצי שנה כולם ידברו עליו אבל עכשיו זה תורי. רק תזכרו מי היה כאן קודם.
Car Seat Headrest הוא משיח. הוא גואל. הוא גלגול נשמות של אנשים שעדיין חיים וכאלה שמתו. שנים לא שמעתי אלבום כל כך בסיסי שמחזיר את האמונה ברוק
זה כמו הווייט-סטרייפס של העשור הזה. מבחינת הגאולה. וזה נשמע כמו שקורט קוביין הצטרף לניוטרל מילק הוטל.
טב עכשיו ברצינות. חאלס עם הגזמות :)
האלבום הזה מצוין. ובאופן מוזר הוא מחזיר לי את החשק לפיקסיז וכל החבר'ה מהתקופה שאינדי היה נשמע תמיד עם אותו הסאונד
ואם זה מעניין מישהו, אז ההורדה היא חינם.

הורדה, בנד-קאמפ, טאמבלר, פייסבוק


יום שישי, 14 באוקטובר 2011

גדול


מצטער שאני לא מעדכן כאן קצת יותר, התירוץ שלי הוא שאני די שומע את אותם הדברים רוב הזמן וכל דבר חדש נשמע לי כמו חרא, ממש כמו סטן אחרי שמלאו לו עשר בסאות'פארק.
 Back It Up by parentz
 עזבו שאני מרגיש נבגד על ידי להקות שקיבלו את התשומת לב התקשורתית בהצלחה ועכשיו מאבדים את זה לטובת ה big money כמו בורקה סום-סיסטמה או ג/אסטיס. אני מדבר אפילו על חברי gobble gobble שהם הדבר הכי מגניב שיש ביחד ולחוד ועכשיו שיחררו תחת השם החדש  born gold אלבום חדשני במידה מעייפת.





אז האמן שהצליח לעבור את מחסום הציניות שלי, הוא PARENTZ , בחור צעיר ומוכשר מאוקלנד שעושה צ'יל-פופ או פיוצ'ר-פופ או איך שלא תרצו לקרוא לזה. האלבום מתחיל בהיסוס מסוים וכאילו מדמה את הנקודת מוצא של האמן בז'אנר. אחרי חמש דקות הוא מתחיל לשפוך הרבה תוכן מוזיקלי לתוך השירים הקטנים שלו בלי לפגוע בקסם של הפשטות שהופכת כל שיר לפנינת מסיבת נעורים אופטימית. חפרתי ועל כן אסיים: הורדה חינם בבנד-קאמפ.
הורדה, פייסבוק

עכשיו , אם מדברים כבר על הצ'יל-פופ או RnB החדש, אז אני מציע שתכיר את הסאונד-קלאוד של הנער הזה, שפירסם כל שבוע במשך החופש הגדול שיר חדש, עד שהתחיל הקולג' וגילה שזה לא פשוט גם ללמוד וגם לעשות מוזיקה ולכן אנחנו נפסיד את אחד הכשרונות הגדולים שצמחו כאן, אלמלא תציעו לו איזה חוזה הקלטות בסוני :)
במניפסט תחילת הדרך שלו הוא הביע שתי מטרות עיקריות, 1. להוציא מיקסטייפ 2. to chill with kanye
 Heavy Metal Music /with Tunji by INNER SUMMER
 The Queen of Sheba by INNER SUMMER

יום שישי, 23 בספטמבר 2011

עץ משפחה


אחרי כל כך הרבה דברים חדשים בחיים, סוף סוף בא יום שישי אחד שהייתי אמור להוריד את הרגל מהגז. יום שישי שיורד בו גשם. ברור שיש מצב שדווקא היום הזה יהיה היום ששינה את חיי :)
בקטע קצת רגוע יותר (כי איזה יום לא משנה א החיים שלנו) הגישה של אנשים לתל אביב היא בדרך כלל מאוד חד משמעית. אני עדיין רק בשלבי גישוש לגביה אבל עד עכשיו אני מבסוט. אבל מה עם המוזיקה כאן?? חשבתי שאני אהיה בהרבה יותר אירועים מוזיקליים כאן. כנראה שהאשמה עליי. 
Radical Face שהוא לא פחות מאשר Patients או חצי מההרכב Electric President, כולם כיכבו כאן בעבר, מוציא פנינה חדשה מהשרוול. לא היה לי מושג שלבן אדם יש כל כך הרבה פסבדונים, וכששמעתי את המוזיקה לא יכלתי לנחש אחרת, זה או הוא או sin fang. אז מי שרוצה את הגרסא האמריקאית לאיסלנד מוזמן להוריד את זה כמה שיותר מהר. הדרך לנצח קרובה מתמיד.
אני לא הולך לכתוב כאן שמות של ז'אנרים. אתם כבר אמורים לסמוך עליי. פשוט תחשבו על SEABEAR


יום שישי, 9 בספטמבר 2011

יש


רגע לפני שאני יורד לנגב לטעון את מה שבורח לי בלי הבחנה אני רוצה לשים פה משהו לכל הקוראים שהתחילו לשים לב שהבלוג האהוב שלא אנקוב בשמו אבל כולם יודעים איזהו התחיל לזייף בזמן האחרון. הבעיה היא בעיה מוכרת, אתה אוהב כל כך אומן מסוים עד שאתה מאזין לו באוזניים עצומות. ואז משתפך באפס זמן ובשמיעה ראשונה על אלבום חדש שאין בו לא כלום. שממה ושיממון. העירנות היא מטלה קשה. כבר כמה זמן שהבלוג ההוא מפרסם אלבומים שלא שווים יותר מ10 דקות. אז הנה פירגון לכל מחוסרי ההורדות. אין , אני פשוט משיח :)  




מה שיקרה עם ג'ונו מקלירי זה משהו שמעניין אותי. קשה לצפות אם זה יהיה אלבום בתי הקפה הבא או אלבום סמי היפסטרי לעדיני אוזניים או שבכלל אף אחד לא ישים לב שהוא יצא. וכן, יש גם סיכוי שהוא יהפוך ליקיר גלגלץ.
המוזיקה שלו לא באמת מתוחכמת. סגנון השירה הוא שלו מזיכר את ג'יימס בלייק (יההה) אבל המוזיקה היא הרבה יותר ניק דרייק. הוא חתום בנינג'ה טיון ככה שאתם לא צריכים אותי כדי להבין שהבחור מוכשר.

הורדה הורדה הורדה




יום שבת, 3 בספטמבר 2011

תזדרז, אנחנו חולמים


הפעם הראשונה שפגשתי את היצירה של M83 היתה בחנות באלאנס בירושלים. תכלס את רוב הדיסקים שלי קניתי בתו השמיני כי היה שם יותר זול. אבל חוויית החיפוש שkי תמיד היתה מושלמת בבאלאנס. לפחות כל עוד היתה למוכרים סבלנות אל תיכוניסט מופנם. בפעם ההיא, המוכר הציע לי 3 אלבומים לשמיעה אחרי שהסברתי לו מה אני אוהב (מה שהוא נתן לי לשמוע שבוע שעבר..). הראשון היה Z של מיי מורנינג ג'אקט. לא אהבתי. אני עדיין לא אוהב. למרות שקראתי כל כך הרבה ביקורות על הלהקה הזאת. מבחינה מוזיקלית זה לא עשה לי כלום והמילים - אני לא שומע אותן אף פעם. האלבום השני היה של ברייט אייז, Lifted , פה כבר התחילה התאהבות, אבל היא הייתה מהוססת. ידעתי שאני שומע משהו לא רגיל וזה מה שחיפשתי, אבל זה לא היה כאילו נפתח לי עולם חדש מול הפרצוף. בדיעבד, חזרתי אחרי כמה חודשים לקנות את האלבום הזה ואחכ הורדתי כבר את כל השאר ונארתי נאמן לבחור עד שהוא איבד את זה אחרי קסדקה. האלבום השלישי פשוט העיף אותי עם השמיעה הראשונה.

   M83 לא באמת עושה משהו חדש, זה הכל עניין של דיוק. ואם שומעים אותו באוזניות הוא מבדל אותך מכל מה שקורה סביבך, וצובע הכל באופטימיות של דיאודורנטים. האלבום שקניתי בזמנו היה  Before the Dawn Heals Us . הוא לא מושלם, הוא אלבום של מפיק מוזיקלי, לא של יוצר. אני מקווה שברורה האבחנה הזו. John Parish הוא דוגמה טובה לזה.
עם הזמן הבחור הצרפתי הזה הלך והשתכלל, האלבום האחרון שלו כבר הביא לו הכרה נכבדת מאוד, והנה עכשיו הקרוס-אובר מגיע. תזכרו מה שאני אומר, האלבום הזה יככב גבוה מאוד בכל דירוגי סןף השנה. הוא מצליח לסכם את כל האינדי של עשר השנים האחרונות לתוך אלבום כפול, שלדעתי הוא מושלם.

פייסבוק הורדה, הורדה, הורדה

יום חמישי, 25 באוגוסט 2011

ראש מעיינות


הרבה זמן לא פירסמתי כאן , אבל זה לא שמשהו אחר הטריד אותי, זאת המוזיקה החדשה שלא הצליחה לפלס את דרכה בתוך הערפל שנמצא בין שתי האוזניים שלי. והייתה מלא מוזיקה חדשה, אבל אני לא רוצה להיות אחד שמפרסם סתם דברים שאחר כך הוא לא שומע. והו, כמה שיש כאלה...

אז מה כן שווה שמיעה? יש אלבומון מעולה, רצועה מבטיחה ומיקסטייפ מדוייק. נתחיל עם האיפי.

Porcelain Raft כבר כיכב כאן בעבר והנה הוא חוזר עם איפי שבעיקר מזכיר לי את הבלאגן המוזיקלי של Paavoharju אבל הוא שופך לתוכו את הצ'ילווייב הפחות צ'ילי שלו וקצת יותר עגמומי. התוצאה היא טיפה מכבידה באוזן בשמיעה אגבית ומהפנטת כשיש ריכוז. נכון, לפעמים אין ריכוז. מי כמוני יודע.

השירים באיפי הולכים ומתבהרים וחושפים רגש שאי אפשר שלא לעמוד בפניו. הבחור שיחרר להורדה חינם את האיפי אבל נגמרו לו ההורדות מהבנדקאמפ ולכן אני מצרף כאל שני לינקים.
בנדקאמפ הורדה1 הורדה2.

הרצועה המבטיחה לבאות היא של Musette שוודי שקימבן כאן נגינת פסנתר אביבית עם מקצב היפ-הופ אולד סקול והביא לי את מה שאני שוומע בריפיט כל בוקר מהרגע שאני קם ועד שאני יוצא מהבית. יאללה שייצא האלבום כבר.
  Coucou Anne by Musettes
מייספייס

ואחרון חביב שגם אני מחכה ומצפה כבר לאלבום כלשהו שלו כי אין משהו שהוא לא פיספס בו עד עכשיו , ממש ידי זהב, הוא רקח מיקסטייפ לפנים אבל בפורמט שאני לא בדיוק מכיר (הוא מתנגן באייטיונס) ואין לו סטרימינג אז פשוט תורידו ולכו על זה. לבקשת הקהל, לבחור קוראים kuhrye-oo הוא היה חבר בכמה הרכבים שהטוו את הדרך בצ'ילווייב ועכשיו מתמקד יותר באלקטרוני. פה יש טראק מפוצץ שלו.
  Soul Handsome by kuhryeoo
הורדה   טאמבלר

יום רביעי, 3 באוגוסט 2011

דברים מוכרים



אז תל אביב.... די מצחיק שאיך שעברתי לכאן נהייתי כל כך עייף שכמעט אני לא יוצא, מגיע מהעבודה ומתרסק. פאקינג יום עבודה של 10 שעות.
איכס.
אבל לפי השבת האחרונה אני מתחיל להבין את כל הקונספט הזה של סופש. יש מצב שאני אתרגל לכל העניין הזה של עבודה... 
אני עדיין מכור באופן קשה לשיר של ג'יימס בלייק Lindisfarne , אבל לאחרונה הגיע בחור חדש למגרש משחקים של הפוסט דאב-סטפ. קוראים לו Greenwod Sharps והוא תותח. איך אני אוהב את השאיפה לדקויות טכנו בקצב שברירי ומטרה אחת ברורה - לרסק לי את הלב תוך כדי עיסוי "דיפ-טישו" למוח.
הורדה, בנדקאמפ

 
.

יום שלישי, 26 ביולי 2011

ה 3> שלי

אני מתנצל מראש אבל התחלתי לעבוד, וזאת עבודה אמיתית הפעם (לא עוד ניסויים בבני אדם, יצרני תרופות ארורים) ולכן אני לא ממש מספיק לשמוע את מה שאני רוצה. אפילו את האלבום האחרון של Pnau לא הספקתי... אבל בטח אני אתרגל כבר לזה שאין לי הרבה זמן ואמצא את הדרך להסתדר. בינתיים אני מאושר עד הגג בזכות האלבומון שעושה לי את הבוקר ואת הערב. דנמ... המוזיקה באמת חסרה לי במהלך היום.
Chrome Sparks הוא כמובן הרכב של איש אחד. כמובן שהוא עושה צ'יל-ווייב, לא לא חכו רגע! באמת! הבחור הזה הוא לא וואנאבי, יש לו מוזיקה שמסתכמת ביותר ממשקפי שמש מפלסטיק, נשבע. הוא גר בלוס אנג'לס, מה שהיה פעם הבסיס לתעשיית הסרטים אבל בשנתיים האחרונות נהפך לבסיס של המוזיקה הפחות סנובית מכיוון ברוקלין. סטפלו תרמה את הקולות שלה לשני שירים, ואם היא משתתפת בזה זה איזשהו תו תקן, שהרי היא ואח שלה הם הלפיד שבראש השיירה של המוזיקה החדשה הזאת.
קחו את זה בחיבוק גדול, אל תפספסו את הפנינים ששזורות לאורך האלבומון הזה. וכן, הוא בחינם! אם בא לכם..
בנדקאמפ - כמה שבא לכם לשלם


Chrome Sparks feat. Steffaloo- All There Is from quatuorlindsay on Vimeo.





יום שישי, 15 ביולי 2011

טרנטינו בטהראן




אני אוהב לשמוע מוזיקה פרסית מהתקופה של לפני המהפכה, בתקופה של השאה הייתה מגמה בתרבות ששאפה להדמות למערב אבל ידעה לתת כבוד למורשת. מכיוון שהמערב באותה התקופה היה מגניב לגמרי, התוצאה במוזיקה היתה מעניית מגוונת ואחרת.
לפני כמה ימים חגגנו במשפחה את היומולדת שמונים של סבא שלי, ברור שבחרתי לשים כפסקול את המוזיקה הזאת. אבל אם הייתי יכול, הייתי שם הרבה שירים שנמצאים כאן כפסקול לסרט של טרנטינו.
אז יש כאן שני אוספים מאותה התקופה, הראשון מתמקד במוזיקת גאראג' סרף ורוקאבילי ואילו השני יותר בקטע של הפ'אנק. לפעמים הקטעים אינסטרומנטלים, לפעמים הם קאברים באגלית, לפעמים קאברים בפרסית ולפעמים סתם שירים בפרסית שהם ממש לא סתם.
וככה לתזכורת, גם האוסף <הזה> כבר פורסם כאן

אז הנה טעימות מהראשון:





הורדה, סטרימינג לכל האוסף

והנה טעימות מהשני:



הורדה

יום שבת, 9 ביולי 2011

שנה של תרדמת חורף

 
הצטברה לי כמות לא קטנה של מוזיקה שבא לי לשתף אותה, תרשו לי לפרסם אותה לפי הסדר הכרונולוגי בהגעה למחשב שלי. תודה.
Youth Lagoon היא להקה של איש אחד, קוראים לו טרוור פאוורס והוא בן 22, כבר סיבה למותעליו ולשנוא אותו בו זמנית, מולטי-אינסטרומנטליסט ארור. משווים אותו ל   Perfume Genius שזאת מחמאה מאוד גדולה. אני לעומת זאת חושב שזה עוד גילגול של ההשפעה הבלתי נגמרת של הוולווט אנדרגראונד על החיים שלנו. האלבום ישוחרר רשמית בספטמבר, אז עד אז תורידו אותו להנאתכם בלינקים כאן למטה.
הורדה מקור 1 , הורדה מקור 2 , פייסבוק.

   Montana by Youth Lagoon
  Cannons by Youth Lagoon

יום ראשון, 3 ביולי 2011

חוטג'


שתי מדינות שכנות יש לנו שאנחנו אוהבים להתנשא על התושבים שלהם. ההתנשאות החליפה את הפחד כדרך התמודדות טובה יותר עם השונה והלא ידוע בזכות הגשש החיוור, הרדיו הצבאי וערוץ הטלויזיה הממלכתי. בחודשים האחרונים אני מרגיש כאילו כל השנים האלו עבדו עליי. קוטג'?!?! באמת?!?!
אם אתם רוצים אתם יכולים לעזוב את מצרים, אתם יכולים לעזוב את סוריה. אז החיים שם מתסכלים, אז יש להם יותר על מה למחות. אבל איך זה שבכל מדינה שמקיימים בה את הג'י 8 יש כל כך הרבה אנשים שיודעים להביא את המחאה שלהם לרחוב? שיודעים להראות מה חשוב להם? איך זה שהדבר היחיד שמזיז את הישראלי זה כשפוגעים לו בכיס.
4 שנים אני לומד באוניברסיטה. המוסד הזה שקשור למהפכות היסטוריות כמו בצרפת. הפעם היחידה שראיתי מישהו מזיז את עצמו הייתה בהפגנה נגד חוק האברכים. אוי אברוך. אני חושב שעברו מספיק שנים מאז רצח רבין (מצטער אבל זה קשור) אני חושב שהרחוב מוכן לנו. אני חושב שמשפחת עופר קוראת לנו.
Wu Lyf הם להקה "מסתורית". יאללה יאללה כבר היינו בכל השטיקים האלה. מה שכן, הם מכניסים לגמרי לאווירת המהפכה. עם גיטרות שבאות מכיוון הפוסט רוק של אקספלוז'ן אין זה סקיי, ומצד שני קולות של להקת רוק מתבגרים. איך לא חשבו על השילוב הזה לפני?!?
הורדה , אתר


יום שלישי, 28 ביוני 2011

מלא תקווה בטירוף

אני עמוס במבחנים ולכן אקצר.  רק תעשו טובה, פתחו את זה בטאב חדש ושמעו תוך כדי

הייתי צריך לבחור בין פוסט חיובי או שלילי ולמרות שזה בוקר עכשיו ככה שברור שהנטייה היא שלילית, אני אנסה לכוון את הפוסט הזה למקום טוב.
שתי בחורות מגניבות סידרו לי את החיים לשלושה חודשים הקרובים ועל זה אני חייב להם כל כך הרבה. בדרך כלל אני נוטה לזלזל בבחורות אבל לפעמים הן מוכיחות את עצמן בצורה שאי אפשר להכחיש את יעילותן. אם לעשות את הסיפור קצר - יש לי דירה חדשה מבעוד חודש, זמנית אבל חמודה - תל אביב הנה אני בא!!! 
Pursuit Grooves כבר כיכבה כאן בבלוג אי אז, ואיזה כיף היה לי לגלות שהבחורה המגניבה (כבר מספר 3 באותו הקטע...) השתכללה ונהייתה מלכה. הסאונד שלה נהיה כל כך טוב... היא עדיין משרבבת ליריקס פה ושם שנותנים חשמל, אבל הכח שלה הוא בהפקה. אלבום שנשמע פצצה.
הורדה מקור 1, הורדה מקור 2

יום רביעי, 15 ביוני 2011

רעל


אני רוצה להודות לאלוהים, על שברא ברגע האחרון את המדינה המומצאת הזא, אריתריאה, כדי להעשיר לנו את החיים עם דילמות מוסריות ושעשועי לשון. ואני רוצה להודות לאריתראים שהחליטו לבנות הר געש מכל הדברים שהם יכלו לבנות במדינה שלהם ולנסות לקדם אותה. ואני רוצה להודות לשמש שהחליטה לשקוע אתמול בדיוק בזווית הנכונה כדי לסנן את הקרניים שלה עם ענן האפר של הר הגעש באריתריאה. ואני רוצה להודות כמובן לרבקה כרמי נשיאת אוניברסיטת בן גוריון שהחליטה ללא שום שיקול הגיוני ובניגוד לשאר כל המוסדות האקדמאים בארץ על הארכת הסמסטר בעוד שבוע, ככה שנשארתי בדרום גם אתמול. השקיעה אתמול היתה משהו שזוכרים. ממש כמו זריחה בואטה קאנאל, אהוד בנאי לא שר את זה סתם, זריחות הזויות לגמרי. חבל שהוא לא כתב על גאורים שמנסים להרוג תרמילאים תמימים למחצה שהחליטו לטייל בג'ונגל על דעת עצמם.
Casa Del Mirto הוציא איפי קייצי ומשגע, כדאי כדאי כדאי. ג' יפית הייתה עושה עליו פרסומת. אני רוצה  גם שתשמעו במיוחד את שיר הנושא , Poison , הוא שיר מספר שלוש. יההה.

בנדקאמפ , הורדה.


יום שני, 13 ביוני 2011

מר פלסטיק


האמת שמר פלסטיק זה השם הכי טוב ש Glowbug יכל לתת לאלבום החדש שלו. לא נראה לי שמישהו גרם לצ'ילווייב להישמע כל כך מופק ומהוקצע. כמובן שאנחנו מדברים כאן על פלסטיק במובן המבריק והמגניב של המילה. אז מה אם לפלסטיק אין נשמה, גם לקיץ אין נשמה, וגם למיטה אין נשמה, וגם לבריזה אין נשמה. לא משנה.
Glowbug הוא דניאל אנדרסון והוא מבקש שאם באמת בא לכם לשלם על האלבום שלו אז פשוט תתרמו עשר דולרז או כמה אחרים לארגון צדקה נבחר, לדוגמא הצלב האדום, העמותה לחקר הסרטן או כל מה שנוגע לכם. חמוד. יש בבנדקאמפ רשימת ארגונים אם אין לכם רעיון משלכם.

הורדה חינם בבנדקאמפ


 

יום שבת, 28 במאי 2011

גם כן זה


הנה עוד מיקסטייפ חדש מבית היוצר שלי, הפעם גם יש אופציה להורדה. בייסיקלי יש כאן את כל הדברים הטובים שאני לא מספיק להכניס לבלוג. בתיאבון
הורדה

יום חמישי, 19 במאי 2011

בון איוור


הסינגל מתוך האלבום החדש של בון איוור דלף יום לפני שכל האלבום דלף. אם יש מישהו שצריך להתמודד עם טונות של ציפיות השנה זה בון איוור. האלבום הקודם שלו גרם לכל כך הרבה אנשים להקשר אליו רגשית. אני חושב שמי ששמע את היופי הזה באמת מרגיש שהוא חבר שתמיד אפשר יהיה לסמוך עליו. אז הסינגל דלף, והופ - מה עושים עכשיו??? האם בון איוור עומד להפוך לקולדפליי? זהו? עוד חבר עבר לצד של הרעים? ואני חייב לציין שזה סינגל מדהים - קלגרי. הוא כאילו שמע ברחוב את כל מ שאומר שאקטיב צ'יילד נשמע דומה לו, הלך למחשב לשמוע במה מדובר, הפיק לקחים והביא סינגל שמראה לכריס מרטין איך כותבים שירים מושלמים. אבל. לא לשירי איצטדיונים רגישים כל מי שבא לשמוע את בון איוור הגיע. אז עלו הרבה חששות באוויר, וזה קורה הרבה פעמים, אבל בגלל הסמיכות בין הסינגל לאלבום זה היה כל כך מעניין. האלבום דלף והופ - כולם נרגעו, כולם נזכרו שכשהאלבום הקודם יצא אף אחד לא ספר את בון איוור מיד. הוא התקבל בפיהוק. אנשים אמרו המממ נחמד ,לא נמחק. ולאט לאט הוא התחיל לחצוב בבטן שלנו עם הקול הגבוה הזה, ופתאום באיזה שעת משבר אחד השירים שלו הצליח להוריד את החומות באוזניים. בון איוור מתעתע כי תמיד כשאתה שומע אותו אתה בטוח שאתה רואה את כל השכבות. תמיד בפעם נוספת אתה מגלה כמה טעית. והאלבום החדש שלו לא נופל מהראשון בעניין הזה. ואנחנו נתאהב בו כל פעם עוד קצת. גם אם יש פה קריצות לקולדפליי ואפילו לפיל קולינס, הדבר שיש פה הכי הרבה זה אהבה.
הורדה.

יום שלישי, 17 במאי 2011

חבצלת


אני אוהב פרויקטים כאלה, שהם מוגדרים כפרויקט סולו אבל יש להם איזה שבעים נגנים וזמרים (כולל אמיליאנה טוריני). אז ג'יימס וילה הוא אחד כזה. מולטי טאסקינג זה קטן בשבילו והפרויקט שהוא קורא לו A Lily הוא מרתק מוזיקלית בעיקר בזכות הבלאגן שבו. המלודיות מאוד איסלנדיות, קטנטנות ועדינות, ומכוסות באלף קולות שכולם רק רוצים לדגדג את עור התוף.
הורדה, הורדה2, טאמבלר

יום חמישי, 12 במאי 2011

שידור


נכון , הדברים האחרונים שהעליתי לכאן היו יותר רדיו פרינדלי מבריטני אבל אני עומד מאחורי הבחירות האלו וחושב שמי שלא שמע את Jing bi Ling  או את הפויזון טרי מפספס ובגדול.
  
מה שהשבוע לגמרי סידר לי את הפלייליסט זה Hyetal. לא יודע איך להגות את זה. אני יודע איך לרחף עם זה בחדר. האלבום הזה מתחיל באינטרו שנשמע כאילו נלקח מוויצ'-האוס, מהר מאוד הוא מחבר את זה לצ'יל-ווייב שמתחלף באלגנטיות לאלקטרו רך ואז שוב עובר מטאמורפוזה. זה לא יהיה נכון לומר שהאלבום הוא אקלקטי כי הוא מיקשה אחת ויש כאן סיפור מוזיקלי מהתו הראשון עד האחרון. סיפור טוב. וכשמגיעה הרצועה השישית ואני שומע פתאום ווקאלז של Its not over  אני תמיד אומר תודה לאל. בקטע פחות אישי ויותר דיטיילז אני אוסיף שהבחור מבריסטול הוציא אלבום בכורה אחרי שהצליח לשלב את אווירת הVHS של האינדי-אלקטרוני מצד אחד ואת הדאב-סטפ מצד שני.
הורדה
וזה כבר לגמרי להיט
  

יום חמישי, 28 באפריל 2011

עץ הרעל

בזמן האחרון, יש אלבום שכל פעם שאני  שם פליי ומנגן אותו הנשימה שלי מתארכת. תוך כמה שניות אני מבין שבעצם הכל בסדר, שהכל בשליטה, ומה שלא בשליטה אף פעם לא יהיה בשליטה, ובכלל - שליטה לא כזאת חשובה.  

הרבה אמנים שיחררו אלבומים שמנסים לקחת כמה צעדים אחורה. אלכס טרנר מהארקטיק מאנקיז, About a group של הוט צ'יפ וספיריטואלייזד ויש עוד כמה. הם כולם כמעט מצליחים. הניסיונות האלה לא באים משום מקום. קחו לדוגמא את אלבום המופת של The Poison Tree.  יש כאן הכל , אבל כל כך נקי, כמו האנטי צ'יל-ווייב. שירים שהשורש שלהם בשנסון עדינים , טיפל'ה ג'אז וטיפונת בלוז אבל בלי שום בלאגאן. הגאונות בהגשה, מזכירה את The The המעולים. ולחמסין הקרוב, כשהאוויר יעמוד וכל תנועה תחושב בכמויות זיעה, האלבום הזה לא יצנן לכם את החום, הוא פשוט יעשה אותו לסביר.
הורדה

יום חמישי, 14 באפריל 2011

אגדה לפסח


הנה משהו שהוא אולי אישי , הנה משהו שאולי אפשר לקרוא לו כתיבה , הנה משהו שאני אתחרט עליו מחר:
מגיל חמש לא אהבתי את חג הפסח. אולי כי בהתחלה אף אחד לא טרח לומר לי שזה חג, בתור ילד קטן פסח היה בכלל דוד. מאז שהייתי בן חמש , ודודו זר הרס לי את ההולידיי-ספיריט לפרק זמן שאפשר לתבוע עליו מליונים , הייתי לחוץ מהרגע שהתחלנו לנקות את הבית. נהייתי עצבני בזמן שכל המשפחה חיפשה חמץ עם נרות וניסתה לשרוף רק את החלקים הפחות מוצלחים בבית. אי אפשר היה להתקרב אליי ברגע שהמשפחה הגדולה התחילה להתאסף.


בגיל חמש , הרגשתי לכמה דקות שאני ממש אוהב את פסח, מצאתי את האפיקומן בבית של סבא וסבתא שלי. זה היה אדיר. אני מצאתי אותו , ולא הבני דודים הגדולים שלי , אפילו לא אחותי הגדולה. ואז הכל נהרס (פאקינג דודו זר).

כששאלו אותי מה אני רוצה לאפיקומן לא ידעתי שאני צריך להגיד אופניים. לא הבנתי את הכח של האפיקומן. הדבר היחיד שידעתי זה שבץ (הצב בץ , הדמות לחיקוי שלי עד לגיל 11) ביקש אגוזים. ברור שאליהו הנביא לא הגיע לשתות את הכוס ששמרנו לו , הצחוק של המשפחה שלי הבריח אותו עד לקוטב הצפוני.
מאז אני יודע שכל שנה השלב הזה יגיע. יושבים כולם סביב השולחן. מישהו ייזכר בסיפור הזה באמצע הסדר , זה בדרך כלל יימשך שתי הברות עד שכל השולחן כבר יידע שהרגע הזה בשנה הגיע - כולם נזכרים באיך הייתי דביל.
מזל שלא שאלתי את ההורים שלי באותו יום מתי דוד פסח מגיע...
השנה זה הולך להיות אחרת. השנה אני יודע מה אני שווה. השנה אני אוהב את הדביל שהייתי וגם את הדביל שאני עכשיו.
השנה אני הולך לשים את האגוזים שלי על השולחן...

אין אלבום יותר טוב מזה עכשיו, דרך אגב:
מייספייס , הורדה , אופצייה שנייה להורדה 

יום שבת, 9 באפריל 2011

מיקסטייפ אביב

אז הנה הצצה לדברים האהובים שלי שני לא מפרסם פה
בטח אני כבר אכתוב על כמה מהחבר'ה שכאן , והשאר ימשיכו לזמזם רק אצלי באוזניים.
כמו תמיד , אם יש משהו שהקפיץ לכם את החשק, תנו תגובה , ואני כבר אדאג לעדכן עם פרטים להורדה.

יום שישי, 8 באפריל 2011

זה גשם בפנים שלי




הפוסט הזה מוקדש לאיתמר שנוזף בי קשות כשאני שוכח לעדכן פה, חבל שהוא יוכל לקרוא את זה רק במוצאי שבת...
אני כבר לא יודע מה לעשות עם אנשים שמפילים עליי מיני אלבומים של ארבעה שירים אבל המשקל הסגולי של המיני האלה הוא כמו של כספית. קחו למשל את It is Rain in my Face , בא משום מקום , הפיל פצצה של איפי, לך תנסה למצוא עליו מידע.
אני יכול לספר על מה שהמוזיקה הזאת עושה לי אבל נראה לי שעדיף שתבדקו מה היא עושה לכם , זה קצת יותר מעשי מלחפש מילים אמורפיות לתיאורים הלקונייים שלי.
אני יכול לנסות למקם את זה מבחינת הז'אנר , אני יכול להיכנס לניימדרופינג, אני יכול לספר מי החברים שלו ברשתות חברתיות כי "ספר לי מי החברים שלך ואגיד לך מי אתה".
אבל עזבו - תורידו רגע נעליים (זה לא עובד בלי זה) תפתחו את החלונות, חיתכו תפוח ירוק קשה לפלחים, תדמיינו שיש לכם לברדור או כנעני, שימו פליי ותנשמו.
הורדה חוקית למהדרין , סאונדקלאוד 
 
   Small Prayer by It is rain in my face.

יום שישי, 25 במרץ 2011

מקומות

למתעניינים אני מרגיש בסדר , ונראה לי שאפילו כמעט בריא. עוד חוויה רפואית להוסיף לרשימה.
שלמה (Shlohmo) הוא מהביט מייקרים שיש להם קהל מצומצם שאוהד אותם אבל עדיין לא פרצו אפילו במונחי עולם הבלוגינג שמאכיל את עצמו ברי-בלוגינג כמו בועת נדל"ן אימתנית. רגע , נסחפתי , שלמה, כן. אז שלמה קפץ מדרגה משמעותית עם האי.פי. האחרון שהוא הוציא, הוא פשוט גורם לך להשעין את הראש אחורה ולעצום עיניים. יכול להיות שהכל יסתדר מאליו? אתה שואל את עצמך כי הוא כל כך משכנע. יכול להיות שהלחץ הזה רק מחזיק אותנו מאחורה? כי אי אפשר להתכחש לפשטות הזאת. בדומה ובהתאם לרוח התקופה הוא מוריד את ההילוך מהקצב, מפשיט לגמרי את הסאונד, נותן לעשיריות שנייה של שקט להתגנב בין הצלילים כדי להדגיש את היופי של כל ביט בודד. בסוף אתה אומר לעצמך שבכלל לא צריך יותר.
מייספייס, פייסבוק , הורדה , עוד מקור הורדה


יום שישי, 18 במרץ 2011

בלוז יומולדת


הגוף מתאושש מהטראומה אבל המוח כבר רץ קדימה, ועם השמש הזאת קשה לזכור כמה אני חלש. מה שיש בשפע זה זמן מעוך. הרבה זמן מקומט ומשומש שכזה, אחד שאי אפשר לעשות איתו הרבה. לא ללמוד למשל. מזל ששמיעת מוזיקה דורשת ממני אפס ריכוז ומאמץ. מוזיקה יותר פשוטה לי בימים האלה מנשימה.
ג'ואל וויליאמס יוצר מוזיקה תחת השם קינן בסן-דייגו. הוא מערבב את השירה המגניבה שלו עם חצוצרת ג'אז ואווירת פיפטיז פלוס הפקה נקייה ומדוייקת. לי זה מתיישב יופי על המשבצת של ביירות. הבחור בן 18 אבל השירים שלו נשמעים כל כך בוגרים. אתם מוזמנים לשמוע את הפנינה הבאה כדי להבין על מה אני מדבר. ברור שכל מה שהוא מוציא מחכה בבנדקאמפ שלו להורדה בחינם.
הורדה לאלבום המעולה, בנדקאמפ

יום שלישי, 15 במרץ 2011

בפרפראזה על התואר


בשש בבוקר הפירקוסט הפסיק לעבוד ולא יכלתי לישון יותר. באמת לא חשבתי שייצא משהו טוב מכל זה. אחרי שדידיתי את עצמי לשירותים וחזרה בדקתי ככה מה חדש באינטרנט. ראיתי שסודרלינג סטוסר עפו מהאינדיאן וולס. אני שונא את סודרלינג. ואז בבלוג עיצוב שאני אוהב לקרוא פסרמו שיר שאני לא מכיר. הופ הופ. האוזניים הזדקרו תוך שלושה ביטים. החיוך נפתח מהר מאוד. מיד הגוגל התחיל לעבוד. יש בנדקאמפ לחברים החדשים. הלחץ דם שלי בסדר, גם החום והדופק סבבה. אני מתלבט אם ללכת לצחצח שיניים או להקשיב לכל האלבום קודם. מותר לי להיות מוזנח כאן. הציחצוח שיניים מנצח. אחרי שאני שומע פעם ראשונה את כל האלבום ברור לי שזה זה. אני מחפש לינק להורדה. אין. אין מצב שאין הדבר הזה יצא כבר ב2010 וזה נשמע כל כך טוב. אין. אולי טורנט? אין. אולי ככה אולי אחרת . אין. בבנדקמפ הם נותנים ארבעה שירים להורדה . נו . גם זה משהו. תכלס , נראה ל שאני קונה את זה.

שני שירים חינם , עוד שני שירים חינם , בנדקאמפ.



יום שישי, 4 במרץ 2011

הדים של קיץ


היה לי שבוע מאוד עמוס מבחינה מוזיקלית , אפילו לא הספקתי עדיין לפתוח את כל הקבצי ראר שהורדתי, ומה שכן פתחתי השאיר אותי מבולבל. למשל , ביביו החדש - הוא מתחיל כל כך טוב, והבחור כבר הוכיח שהוא גאון ב2009 אבל איפשהו הוא מתחיל ללכת לאיבוד באמצע האלבום ומאבד בדרך את כל הקלילות הרוגית השבורה שלו ונהיה טיפה טרחן. אולי אני אתן לו עוד כמה שמיעות כדי שזה יחלחל יותר טוב. בין השאר שנעו על הציר של כמה שירים טובים וכמה שצריך למחוק בשיפט דיליט הם Cold Cave , Daedelus, Does It Offend You Yeah , אבל גם עם יבול כל כך גדול סביר להניח שלא ננתי עדיין את מירב התשומת לב לכל אלבום.
אבל - יש אנשים שאפשר לסמוך עליהם בעיניים עצומות , יש אנשים שלא מאכזבים אותך לעולם. Sin Fang הוא אחד הענקים שמחזיקים את כל סצינת המוזיקה של איסלנד הפוסט סיגור-רוסית על הכתפיים , וזה תפקיד קשה כאשר עיני העולם נשואות אל רייקיאוויק ומחכות ומצפות. אלבום הסולו הראשון שלו שיצא לפני שנתיים, כמעט שלוש, היה פשוט מושלם. מאסטרפיס. באמת. האלבומים שהוא הוציא בתור מנהיג להקת סיביר הם טיפה פחות מהפכניים אבל עמוסים בכל כך הרבה חמלה מוזיקלית. מוזיקה שיכולה לרפא פצעים.
Sin Fang מוציא אלבום סולו שני , אין לי מה להרחיב את הדיבור לגבי מה שהוא יעשה לחיים שלכם, אתם תגלו את זה לבד. אני מרגיש שבאתי לחכות לאלבום הזה ליד המזרקה של נתב"ג עם שלט ביד אחת ופרחים ביד השנייה.
הורדה , אופצייה 2 , מיייספייס 


 

יום רביעי, 23 בפברואר 2011

חלומות קבר

אז רדיוהד החדש יצא, והם תפסו את הכותרות בערך לשלושה ימים. לי עדיין אין דיעה ממשית על האלבום החדש שלהם, אולי כי לא שמעתי אותו מספיק, כל פעם אני נרדם באמצע ובאופן כללי הוא נותן לי הרגשה שלא רצו להעמיס עליי יותר מדי. אבל אם אני רוצה לקצר, כי אני ממהר לשיעור, אני אגיד את זה ככה:
בועז (Boas) הוא אחד מאלה שהוציאו אלבום מעולה ב 2010 אבל כולם העדיפו לשמוע את ארקייד פייר מאוננים על עצמם. החודש הוא שיחרר עוד אלבום להורדה חינם בבאנדקאמפ לתקופה מוגבלת (אז תמהרו!!!) . אני בטוח שאם רדיוהד היו קונים ממנו את האלבום ומוציאים אותו ככה, הם היו מתקבלים בקריאות ההערכה הרבה יותר גדולות. האלבום מושפע מאותם אלמנטים כמו שרדיוהד מושפעים, אבל הוא לא משוח בדבש על מנת להקל את הכניסה לאוזן.
הרבה זמן לא פירסמתי כאן אלבום שהוא גם איכותי מאוד וגם מאתגר קצת את האוזן. תנו לו את ההזדמנות שמגיעה לו, אל תריצו שירים לאמצע, ותבואו להגיד תודה :)



לאלבום הראשון והמוצלח והחינמי גם כן

יום רביעי, 16 בפברואר 2011

מסך כסף

שואלים אותי למה לא פירסמתי הרבה זמן, אני לא יודע בדיוק מה לענות, איכשהו כל הדברים החדשים שאני שומע בזמן האחרון לא מצליחים לעשות לי את זה , אני שומע את זה באיזשהו אתר , אומר "מממ נחמד" מוריד שומע כמו שצריך כמה פעמים ומוחק את זה קיבינימאט.
מה שכן תופס אותי זאת ערימה של סינגלים מעולים שאני מחכה ומצפה ליום בו האמנים שאמונים עליהם יוציאו אלבומים שלמים. עכשיו , אני אישית בן אדם של אלבומים, שירים בודדים רק גורמים לי לרצות להבין את היצירה כמכלול ואי אפשר לעשות את זה בשלוש וחצי דקות. אבל עד שרדיוהד החדש ידלוף אל מחשבינו לפחות אני אנסה לתת קצת חשיפה לכמה שירים שמגיע להם לקבל עוד השמעות.

Zoo Kid הוא ג'ינג'י. אני יודע, זה מגעיל. ממש היה לי קשה עם זה כשגיליתי את זה ואני מגלה לכם את זה מבעוד מועד כדי שלא תוכלו להאשים אותי שהכנסתי את אחד הבנים של השטן לתוך בתיכם. בבנדקאמפ שלו יש מגוון שירים אבל אין אלבום. השיר שיבהיר לכם שהוא הולך להיות הארקטיק מנקיז הבא הוא זה:

 


   
 A Tribe Called Red הם חבורה של אינדיאנים קנדיים שיודעים גם לזעוק את צעקות הקרב של האינדיאנים וגם לנגן מוזיקה שנעה בין האלקטרו לדאב-סטפ. ואני לא מדבר על דאב-סטפ של חנונים כמו ג'יימס בלייק. ושוב, נשאר לי רק להגיד שאני ממש מחכה לאלבום שלם שלהם.



A.P. Witomski , אין לי מושג איך להציג אותו חוץ מזה שהוא צרפתי, האלבום הראשון שלו היה נחמד פלוס, לא מדהים אבל בסדר. מה שכן, שלושת השירים שהוא הוציא לאחרונה בבנדקאמפ שלו הם כבר משהו אחר. בחרתי לשים כאן את הקאבר שלו לשיר של  הסמשינג פאמפקינס "מיונז" . ללא ספק בחירה חכמה של הבחור הזה ללכת על הכייון של הסמשינג פאמפקינז, כי אם היו אומרים לי שבילי קורגן היה נכנס לקומה אחרי שהלהקה הוציאה את משינה ולא היה טורח להרוס את השם של הלהקה שלו כל כמה שנים עם יציאות מחפירות מכל מיני סוגים שאי אפשר לשמוע, הייתי מנחש שאם הוא היה מתעורר עכשיו, ככה היתה נשמעת הלהקה שהשפיעה עליי הכי הרבה בתקופת ההתבגרות שלהם. אלוהים יודע כמה ניסיתי בעידן של לפני הנאפסטר להשיג את הגירסה האקוסטית המלאה של "מיונז". היה בוטלג שנקרא "מיונז דרים" של חברת KTM , ובו הרבה גרסאות אקוסטיות של השירים של הסמאשינג אבל דווקא השיר הזה היה חתוך באמצע. בסוף הגיע נאפסטר וגאל אותי מייסוריי. 

אפשר להוריד אותו בכיף , פשוט תלחצו על הDownload

ואחרון , למרות שאני יכול להמשיך , וכן, זה איום. Beat Connection היא הלהקה הכי טובה שלא שמעתם מספיק בשנה האחרונה. ו Silver Screen הוא ללא ספק השיר ששמעתי הכי הרבה פעמים ובריפיט כל 2010. כבר רשמתי עליו כאן (הרבה לפני שהאייפוד הרעב נזכר) ואני עומד על כך שזה אחד האלבומים הכי טובים של השנה שעברה, ואני באמת לא מבין איך הוא לא טיפס גבוהה בכל הדירוגים. בכל מקרה , הלהקה שיחררה עכשיו את שיר השנה שלי בתור סינגל עם כמה רמיקסים. מבחינתי, רק לשמוע את הביטים הראשונים של השיר הזה והכל נהיה מסביבי עגול יותר. בקליפ הם מנגנים אותו לייב, וזה טיפה פחות מושלם. תורידו.

יום שני, 7 בפברואר 2011

מתחת לאורן

קודם כל - המיקסטייפ החדש שלי נמצא פה בצד ימין, אתם מוזמנים לשמוע.

"איך יהיה האלבום החדש של Toro Y Moi " הייתה אחת השאלות המרכזיות בתחילת השנה.. עלו הרבה תהיות לגבי האלבום החדש של חלוץ הצ'ילווייב, האם הוא יעמוד בלחץ, האם הוא יביא איתו מהפכה חדשה ועוד כל מיני ספקולציות.
מבחינתי דווקא האלבום הראשון שלו עשה לי די סחרחורת, כן הוא היה חדשני, אבל אולי יותר מדי חדשני, לא כזה שאפשר לשמוע כדרך אגב... למזלנו, האלבום החדש הוא בדיוק מה שהיה חסר בראשון. האלבום החדש נעים. כן כן . נעים. ועם גרוב מגניב, ובלי לחץ של באסים שעושים סחרחורת. טורו חביבי, שיחקת אותה.

מייספייס , בלוג , הורדה



יום חמישי, 27 בינואר 2011

לוייד מילר

בעודי יושב ומחכה כל בוקר לדליפה של צ'ייס אנד האנטר, מתעלם מההתרעות שהם יהפכו למיינסטרים, מפנים שהם ייכנסו לגלגלץ ויודע ששוב אני אוכל להגיד לכולם "אמרתי לכם" (ויש לי הוכחה בפייסבוק עם תאריך של לפני חודש לזה), החלטתי לתת פה הפנייה לאלבום שכבר שנה אני שומע אותו באהבה גדולה אבל אין לי אפילו התחלה של לקסיקון כדי לדבר עליו.
לוייד מילר היה גאון. זה הצלחתי להבין. הוא עשה שילובים עדינים בין ג'אז למוזיקה אוריינטלית בשנות השישים והשבעים ואפילו עבר לגור באיראן לתקופה ארוכה, בה קיבל תואר דוקטור למוזיקה פרסית. לוייד היה סלב באיראן עם תכנית טלויזיה משלו ואנשי התרבות העריכו אותו שם מאוד.
שתי גושפנקאות יש לי לאיכות של הבחור, והייתי צריך אותן כי כמו שאמרתי, אין לי מושג בג'אז, כל מה שאני יודע זה שכיף לי לשמוע את זה. פעם אחת כשהשמעתי אותו בהודו בא ושאל אותי מישהו שלמד באקדמיה בירושלים ומנגן באס מי זה שמנגן, הוא אמר שזה גאוני והוא לא מבין איך הוא לא שמע עליו. גושפנקא שנייה היא המורה של חבר שלי לפרסית שטענה שאין כמו לוייד מילר.
אני אשמח לדעת אם גם מוזיקה שיוצאת קצת מהאיזור של האינדי והאלקטרוני מעניינת אנשים כאן, אז תגיבו בכיף...
אתר , מייספייס, הורדה

יום שני, 17 בינואר 2011

מרחב זה רק רעש

ניקולאס ג'אאר הוא האיש שמנקה לי את הראש כשאני צריך ללמוד עכשיו למבחנים. הייתי צריך לצפות איך הוא יישתלט לי על החיים. אחד שיודע להפיק ברמה הגבוהה ביותר, מחליט לשחרר קצת מהBPM של ההאוס ולהוציא אלבום דאון-טמפו שאי אפשר להישאר אליו אדישים. הבחור הניו-יורקי עושה השתלטות מלאה על כל מקום שבו הוא מושמע לאט וביסודיות. יש פה אולי להיט אחד, אבל כל קטע הוא יהלום והתפירה שלהם ביחד יוצרת מאסטרפיס. אני מצרף פה את ה"להיט" של האלבום, מין צירוף של ג'ים מוריסון ו- LCD SoundSystem  ... תענוג.
מייספייס , הורדה

יום חמישי, 13 בינואר 2011

ענק זעיר

מלודיום הוא בחור צרפתי בשם לורן ג'ירארד שיצא לי לעקוב אחר האלבומים שלו כבר שנתיים. עוד מהתקופה שהייתי צורך אלבומי אמביינט וניאו-קלסי לתוך הורידים. היום אני קצת פחות מדוכדך וככה גם המוזיקה שאני מכוון לאוזניים. 
אז כשראיתי שמלודיום כתב שהוא הוציא אלבום בזק חדש אחרי הרבה זמן שהוא לא הלחין ושהוא הקליט אותו בתקופת הכריסמס במהירות לא מיד נכנסתי לבנדקאמפ לשמוע אותו אלא סתם הוספתי אותו ל"טו-דו ליסט". איזו שטות זאת הייתה. מלודיום הביא פה יופי של קטעים שמחברים אותו לכיוון הפולק-טרוניקה שלמרות הכל ממשיכה להוכיח את עצמה כתת ז'אנר מכובד. אתם יכולים לשמוע את כל האלבום בבנדקאפ או פשוט להוריד אותו, אל תתנו לו לחמוק בין האצבעות... 

בנדקאמפ , הורדה , עוד מקור להורדה.

 

יום שני, 10 בינואר 2011

ילד אקטיבי

כנראה שכל מה ש Active Child יוציא ייהפך להיות הדבר הכי מושמע אצלי בבית. אחרי האיפי המרשים שלו היו כמה סקפטים שניסו להגיד שהבחור בסך הכל עושה את אותו הטריק בכל השירים שלו (קול גבוה, קלידי אייטיז). אבל אנחנו לא אוהבים אנשים סקפטים ועוד יותר אוהבים לראות אותם מודים בטעויות שלהם. אקטיב צ'יילד הפשיט פה שלושה שירים שלו לדרגה אקוסטית וכששומעים אותו שר את זה מבינים שהטריק שלו הוא הרבה יותר פשוט מה שהמלעיזים טוענים. הטריק של אקטיב צ'יילד זה לכתוב שירים מושלמים.

בכל קרה, כאן ניתן להאזין לזה ולהוריד בחינם. אבל עזבו, פשוט תורידו את זה מיד מכאן. 
ולי שלא מכיר עדיין את הבחור, שייגש לאתר שלו, זה כדאי. האיפי הראשון שלו כיכב כאן גם.

יום שני, 3 בינואר 2011

חבר עצלן, אתה זז כל כך מהר

כש Okinawa Lifestyle הוציאו את האלבום המלא שלהם ממש רציתי לכתוב עליהם בבלוג. הם צמד אלקטרוני מטביליסי וברור שזה הכי מגניב לכתוב בבלוג שלך על הרכבים ממקומות לא צפויים בעולם. אבל האלבום הראשון שלהם היה מלא בפוטנציאל לקיץ מגניב שבסופו של דבר התממש בדרך מונוטונית שכזאת.
ואז פתאום הגיע האיפי הזה. ואיזה כיף שהוא הגיע. רק מהעטיפה הכל כך יפה הזאת ידעתי שהגיאורגים האלה ישדרגו את סגנון החיים באוקינאווה פלאים. אתם רוצים את זה...
בנדקאמפ - הורדה חינם וחוקית למהדרין , בלוג.