בזמן האחרון, יש אלבום שכל פעם שאני שם פליי ומנגן אותו הנשימה שלי מתארכת. תוך כמה שניות אני מבין שבעצם הכל בסדר, שהכל בשליטה, ומה שלא בשליטה אף פעם לא יהיה בשליטה, ובכלל - שליטה לא כזאת חשובה.
הרבה אמנים שיחררו אלבומים שמנסים לקחת כמה צעדים אחורה. אלכס טרנר מהארקטיק מאנקיז, About a group של הוט צ'יפ וספיריטואלייזד ויש עוד כמה. הם כולם כמעט מצליחים. הניסיונות האלה לא באים משום מקום. קחו לדוגמא את אלבום המופת של The Poison Tree. יש כאן הכל , אבל כל כך נקי, כמו האנטי צ'יל-ווייב. שירים שהשורש שלהם בשנסון עדינים , טיפל'ה ג'אז וטיפונת בלוז אבל בלי שום בלאגאן. הגאונות בהגשה, מזכירה את The The המעולים. ולחמסין הקרוב, כשהאוויר יעמוד וכל תנועה תחושב בכמויות זיעה, האלבום הזה לא יצנן לכם את החום, הוא פשוט יעשה אותו לסביר.
הורדה
הרבה אמנים שיחררו אלבומים שמנסים לקחת כמה צעדים אחורה. אלכס טרנר מהארקטיק מאנקיז, About a group של הוט צ'יפ וספיריטואלייזד ויש עוד כמה. הם כולם כמעט מצליחים. הניסיונות האלה לא באים משום מקום. קחו לדוגמא את אלבום המופת של The Poison Tree. יש כאן הכל , אבל כל כך נקי, כמו האנטי צ'יל-ווייב. שירים שהשורש שלהם בשנסון עדינים , טיפל'ה ג'אז וטיפונת בלוז אבל בלי שום בלאגאן. הגאונות בהגשה, מזכירה את The The המעולים. ולחמסין הקרוב, כשהאוויר יעמוד וכל תנועה תחושב בכמויות זיעה, האלבום הזה לא יצנן לכם את החום, הוא פשוט יעשה אותו לסביר.
הורדה
לא יודע... אולי באמצע אריזונה עם גג פתוח ומנת אל אס די (לא שעשיתי חלילה (עדין)) אבל בינתיים יותר מעניין לשמוע את אמא מדברת/מרכלת/מתעצבנת/נפעמת (כמובן שיתר על המידה) בטלפון... (ת'כלס זה תמיד יותר מעניין) אני חייב לעזוב את הבית..
השבמחק