לאלבום החדש של אלכוהוליק פיית' מישן ציפיתי כמה חודשים, כלומר, הם הוציאו את האלבום השני ב2009 ומאוד הופתעתי שהם כתבו במייספייס שלהם שהם כבר מקליטים אלבום חדש, אבל מאז אני מצפה. ואיזה כיף זה לא להתאכזב ואפילו להתאהב מחדש... ההרכב הזה ממשיך קו מאוד ברור שאבותיו הרוחניים כמו סיגור-רוס ואפטרקלאנג החלו להתוות - שאיפה חזרה לכיוון הפופ, לכיוון השירים, לכיוון השמח . זאת מגמה שאני מבסוט עליה, כי כמה יצירות כבדות אפשר לשמוע סתם ככה באמצע היום. אז ההרכב מוציא אלבום מעולה שיוכל לשמש את מחלקת הפרומואים של הוט3 וקשת מצויין או כל מי שאוהב להקות דניות
הרדיו דיפרטמנט הם חבורה חמדמדה שעושה מוזיקה אינטלגנטית אך נעימה, כזאת שכששומעים אותה אומרים "מממ, אולי גם אני צריך לגור בשוודיה" וגם אם אכלתם ביום אחד בצק עלים שמספיק למשפחה שלמה במאנצ' של אחרי פסח - כשתשמעו את האלבום החדש שלהם הוא יעשה לכם "מממ, אולי יגלו שמרגרינה היא חיסון טבעי לסינוסיטיס" , בכל מקרה, האלבום הזה יפתור לכם את בעיית הסינוסיטיס אחת ולתמיד.
לאלבום הזה "דלפו"בתקופה האחרונה כמה גירסאות מזוייפות, נראה לי שזה כבר הדבר האמיתי (זה מרגיש לי ככה) מייספייס, הורדה
עכשיו, בלי קשר, אם אתם סוטים כמוני והשיר הזה נשמע לכם כמו היצירה המושלמת, אז כאן יש לכם צ'ופר אמיתי.
לפני שאני עובר לדבר שלשמו הגעתם לכאן, אלבום חדש ומשובח, יש פה גם כמה הקדמות:
היום ראיתי את ערוץ הטלוויזיה המוזיקלי MTV. כן כן, אני מחובר לעם... בקיצור, בדרך כלל שאני מגיע לערץ אני נופל על כמה סרטונים קצרים שחוזרים על עצמם שעות, או על פאריס הילטון כפרה שמחפשת BFF חדשה. הפעם דווקא בא לי הערוץ ממש סבבה. למה/איך? אז ככה:
ראיתי את הקליפ החדש של RJD2 (מי שפיספס את האלבום) והוא ישכנע את מי שעדיין לא השתכנע בזה שהבחור גם מוזיקאי אדיר וגם עם אחלה טעם לקליפים.
וכדאי לראות באיכות גבוהה
2. גיליתי ש steve aoki , היפאני הכי ערס שאני מכיר (יותר מההוא של סקאזי!!!) מוציא אלבום מיקס חדש, הבעסה היא שאם הקודם היה מלא ברפרנס לאינדי המגניב בזמנו (בלוק פארטי, Does it offenfd you yeah?) הפעם סטיב החליט לעשות כסף ככה שהוא לא זוכה בקליפ בבלוג שלי, אבל סחתיין עליו, ואני בטוח שהוא עוד יזיז לי את האגן ברליסים אחרים.
חוץ מזה, יש פה בבאנר העליון מיקסטייפ חדש ומשובח, אם משהו צד את אוזנכם, טקבקו פה ואני אבלגלג פה כבר פוסט בעניין.
ועכשיו לענייננו:
מורנאו הוא גיטריסט צ'יליאני כישרוני ששר בספרדית. הוא הוציא ב2009 את PICA וכל הקטע מזכיר את השיר היפה של איאן בראון בספרדית, ולא נראה לי שדווקא בגלל השפה. האלבום הזה מוגדר כלואו-פיי למרות שמורנאו לא משעמם לרגע וטווה מהרמקולים צלילים ארוכים שמיד מעבירים אותך למצב של דיי-דרים.
לא יודע מה לקח לי כל כך הרבה זמן לגבי מג'יק-מן החביבים האלו, בדרך כלל החומרים האלה מתחבבים עליי הרבה יותר מהר, אבל פה מדובר בהתאהבות איטית. נראה לי שזה בגלל שהאלבום מוצע בחינם, ואותי לימדו (בעיקר ההודים בג'אייפור) שאין מתנות חינם. אם אפשר להציע משהו, אז תשתדלו לשמוע את זה ברמקולים איכותיים. באופן מפתיע זה יהיה הרבה יותר כיף. החבר'ה האמריקאים האלה אומרים שהם כתבו את האלבום בצרפת, לי זה נשמע שהם כתבו את זה בכלל במרפסת שמש של דן דיקון בדיוק ביום הזה שכולם יודעים שמעכשיו השלג רק יתחיל להנמס לאיטו.
הורדה חוקית למהדרין , מייספייס,
וגם, אני כל כך הולך להופעה של הפרודיג'י!!! איזה כיף שהם באים, the fat of the land היה הדיסק הראשון שקניתי, ובכיתה ח' ההורים שלי לא הרשו לי ללכת להופעה (כנראה בצדק) וממש התבאסתי. פשוט אדיר. מי עוד בא?
אני לא יודע איך אתם אוהבים את השחור שלכם, בגלל זה אני לא אכין לכם אותו אלא אתם תעשו אותו כמו שאתם אוהבים, אני רק אביא את המצרכים...
אז בצד האחד של הדו-קרב יש את מוצג הוינטג': סול איכותי במיקס עדין, 24 קטעים שנשמעים כאילו the Go! team היו עושים מהם מטעמים. הגרוב חם, הסקס אפיל והכל בלחשושים של תקליטים.
הקליפ זה של מי שערך את האוסף, ככה שזה הקו הכללי, אבל האוסף בא יותר אותנטי.
ובצד השני, באים להם גלקטיק הסופר מגניבים, שמנגנים את ההיפ הופ (לנגן היפ-הופ כמו הרוטס, לא כמו הצל) שלהם מניו-אורלינס, שזה אמור להגיד הכל. האלבום הזה הוא רצף של אירוחים מוצלחים שמשלבים פ'אנק היפ-הופ סול וכל מה ששחור בעיקרון. ממליץ להיכנס למייספייס השיר עם Irma Thomas פשוט להיט.
ולפני שאתם רואים את הקליפ תדמיינו שאתם יפים, יש שמש חמה בשמיים ובירה קרה ביד.
החבר'ה הלא גרמנים האלה (קנדה בכלל) עושים אחלה מוזיקה והוציאו אלבומון חזק מהוקצע וקצר של אלקטרוניקה חיה (ככה קוראים לזה???) , שמעתי בזמן האחרון מלא להקות שמנסות לרכב על אופנות או סאונדים "מ-גניבים", אבל אלה , עם כולה 200 השמעות במייספייס ומשהו כמו 30 חברים בסך הכל, לא חתומים ולא נעליים, גרמו לי להוריד את האלבומון אחרי הביט הראשון ששמעתי וכשגמר לרדת לא הצטערתי לרגע
למסכנים עדיין אין קליפים אפילו, אפשר להגיד שזה הפיספוס הראשון של 2010, וחבל
אחרי יום שלם שאני מקשיב להם, אני יודע שהרובי סאנס האלה הם אולי חקיינים, אבל החקיינים מהליגה של הגדולים, וכמו שהאשימו בהתחלה את הסטרוקס והארקטיק מאנקיז והיום כולם מודים שיש בהם משהו.. ככה גם אודם השמשות.
הם כל כך מושפעים מהאנימל קולקטיב שזה כיף אמיתי. בעיקר גם כי הם מנסים להיות קצת יותר נחמדים...
הם בהופעות עם Toro Y Moi שנבעט מהמיקסטייפ האחרון שלי בגלל שהוא עשה לי סחרחורת, אבל אין ספק שהוא קשור גם כן מוזיקלית לאלבום, והסחרחורת שהוא עשה לי התחלפה בצבעי רקע מרוחים ויפים.
דרווין דיז הוא הגימיק המושלם, הוא מכוער באופן מכאיב, עם שפם נוראי (בואו נודה ששפמים לאשכנזים זה לא זה) הוא שם סרט בשיער כאילו הוא חבר בMGMT, גר בניו-יורק, עושה את כל השטיקים הכי עדכניים, ממש ממתק של היפסטרים.
אז למה אני שם אותו פה? נו , כי באמת שהחורף הזה צריך קצת צבע, ומה נעשה שדרווין הזה יודע לשחק אותה.
the Delta Mirror הם הרכב שכזה, ששרים רחוק מהמיקרופון ומנגנים שוגייז בלי דיסטורשיין. הם הופיעו עם חבר'ה מגניבים כמו jogger וגם Odd Nosdam שזה כבר אומר שצריך להוריד את האלבום שלהם ללא חשש.
האלבום הזה בוגר ומתחשב, יודע מה עבר אלינו ויודע מה אנחנו צריכים, האלבום הזה מנחם.
חוץ מזה , יש להם בסיסטית וזה כבר אומר הכל.
