אני ואלעד החלטנו שיהיה ממש משעשע אם דווקא בלוג שנקרא ילד זין יסתכסך עם הקהילה, או לפחות יצור איזשהי תזוזה באמונה שיש אלוהים אחד בסצינת המוזיקה הגאה.
אז נתחיל עם חידה: בואו נשמע שיר ונראה מה הוא מזכיר לנו:
אם אתם מתקשים ולא בטוחים (על מי אתם עובדים) , קפצו לשתי דקות שלושים.
עכשיו, למי שלא ניחש, בואו תשמעו את זה עכשיו
אז לאחרונה יש רטרו להתעסקות חסרת ההבנה בחוק טל ועולה הקונצנזוס שצריך לשנות את החוק. אף אחד לא יודע בדיוק מה יכולה להיות אופציה יותר טובה או צודקת או מעשית או כל מדד אחר, אבל בטוח שעכשיו אף אחד לא מרוצה. לי זה תמיד היה נראה כי אם אף אחד לא מרוצה אז כנראה שיש פה פשרה אמיתית. אבל מה לעשות, אנחנו (מנהיגי העם) צריכים לעשות מה שישקיט את הרעידות ולא מה שנכון, ולכן, וסוף סוף אני מגיע לנקודה: הנה הצעת תיקון לחוק טל: (סבא, אני מתנצל מראש אם זה נשמע לך מופרך שישבת בועדה שנתיים כדי לגבש הצעה ואני כולה עליתי על זה בהפסקת קפה)
הפתרון למצב הנוכחי הוא מאוד פשוט, יעיל כלכלית, יעיל דמוגרפית וללא ספק מכוון לשיויון. לכל משפחה חרדית תהיה האפשרות להמשיך את אורח חייהם הנוכחי בתנאי אחד - כל ילד שלישי שיוולד מעתה ואילך ינתן ביום הלידה לזוג הורים חד מיני או סתם כזה שמתקשה בהבאת צאצא לעולם - זוג שביצע שירות צבאי מלא.
הילד יהפוך לפרודוקטיבי, יגדל כציוני, הכסף של ההורים לא יברח להודו וארצות הברית (ומדובר בהרבה מאוד כסף שבורח מהמדינה כל שנה) המשפחה החרדית תוכל להמשיך ללמוד תורה (ולהביא מהר מאוד גם ילד שישי). למעשה, אין פתרון פשוט מזה.
הקץ לסיכסוך! מזרח תיכון חדש! תחי מדינת ישראל! סטרים לכל האלבום
בקטע קצת מוזר חבר מהעבודה שאל אותי ביום חמישי אם אני אוהב את גונג'סופי, עניתי שאני לא בדיוק עף על זה. בחמישי בערב ירד למחשב שלי הדליפה של האלבום החדש של הברנש. אין מה לעשות - יצא לו אלבום מצוין. תהנו. וזיו, אני אוהב את גונג'הסופי. הורדה, הורדהפייסבוק
הדירה שלי נראית פחות או יותר כמו החיים שלי בזמן האחרון. חדר אחד, לא ענק אבל מספיק גדול. תקרה בגובה מוגזם לכל הדעות. כיריים חשמליות דנדשות שוכבות פה חודש בלי שחוברו לחשמל פעם אחת. על הטוסטר או הקומקום החשמלי אין מה לדבר. החלון משקיף למועדון חשפנות, הכניסה יוצאת לשמש של גאולה והמבט גולש עד לים. הכל כמעט מוכן. מצטיין בכמעט.
Spies On Bikes משלב בטוב טעם וסבלנות אין קץ את המלודיות העדינות של למון-ג'לי ומביא אותם ל2012 כאילו מעולם לא יצאו מהאופנה.
כל רצועה כאן לוקחת לכיוון קצת שונה , זה קופץ בין בלוז לפולק לרוק לדאון-טמפו, אבל הכל עובר דרך המסננת של המחשב ככה שישאר רק מה שאנחנו אוהבים. נראה לי שהחבר החדש הזה שלי ישאר איתי להרבה זמן.
התל אביביים לא אוהבים את החורף, אבל ביציאות למדבר אני נזכר כמה החורף מחדד אותי. העיר הזאת נכנסת לשנת חורף כשהאמיצים מוצאים את עצמם מושכים עגלה בעלייה בלי שום סיכוי להגיע למישור. המציאו להם חגים והמציאו להם תחליפים אבל לך תשווה כל דבר אחר לים ותצא מופסד. אני, מה איכפת לי.
house of wolves לא משחק משחקים, מנגן הכי פשוט הכי נקי והכי יפה. אין מה לעשות, כשזה עובד זה עובד מצוין.. בנדקאמפ, הורדה
