אגדה לפסח

הנה משהו שהוא אולי אישי , הנה משהו שאולי אפשר לקרוא לו כתיבה , הנה משהו שאני אתחרט עליו מחר:
מגיל חמש לא אהבתי את חג הפסח. אולי כי בהתחלה אף אחד לא טרח לומר לי שזה חג, בתור ילד קטן פסח היה בכלל דוד. מאז שהייתי בן חמש , ודודו זר הרס לי את ההולידיי-ספיריט לפרק זמן שאפשר לתבוע עליו מליונים , הייתי לחוץ מהרגע שהתחלנו לנקות את הבית. נהייתי עצבני בזמן שכל המשפחה חיפשה חמץ עם נרות וניסתה לשרוף רק את החלקים הפחות מוצלחים בבית. אי אפשר היה להתקרב אליי ברגע שהמשפחה הגדולה התחילה להתאסף.

בגיל חמש , הרגשתי לכמה דקות שאני ממש אוהב את פסח, מצאתי את האפיקומן בבית של סבא וסבתא שלי. זה היה אדיר. אני מצאתי אותו , ולא הבני דודים הגדולים שלי , אפילו לא אחותי הגדולה. ואז הכל נהרס (פאקינג דודו זר).

כששאלו אותי מה אני רוצה לאפיקומן לא ידעתי שאני צריך להגיד אופניים. לא הבנתי את הכח של האפיקומן. הדבר היחיד שידעתי זה שבץ (הצב בץ , הדמות לחיקוי שלי עד לגיל 11) ביקש אגוזים. ברור שאליהו הנביא לא הגיע לשתות את הכוס ששמרנו לו , הצחוק של המשפחה שלי הבריח אותו עד לקוטב הצפוני.
מאז אני יודע שכל שנה השלב הזה יגיע. יושבים כולם סביב השולחן. מישהו ייזכר בסיפור הזה באמצע הסדר , זה בדרך כלל יימשך שתי הברות עד שכל השולחן כבר יידע שהרגע הזה בשנה הגיע - כולם נזכרים באיך הייתי דביל.
מזל שלא שאלתי את ההורים שלי באותו יום מתי דוד פסח מגיע...
השנה זה הולך להיות אחרת. השנה אני יודע מה אני שווה. השנה אני אוהב את הדביל שהייתי וגם את הדביל שאני עכשיו.
השנה אני הולך לשים את האגוזים שלי על השולחן...

אין אלבום יותר טוב מזה עכשיו, דרך אגב:
מייספייס , הורדה , אופצייה שנייה להורדה 

מיקסטייפ אביב

אז הנה הצצה לדברים האהובים שלי שני לא מפרסם פה

בטח אני כבר אכתוב על כמה מהחבר'ה שכאן , והשאר ימשיכו לזמזם רק אצלי באוזניים.

כמו תמיד , אם יש משהו שהקפיץ לכם את החשק, תנו תגובה , ואני כבר אדאג לעדכן עם פרטים להורדה.

זה גשם בפנים שלי

הפוסט הזה מוקדש לאיתמר שנוזף בי קשות כשאני שוכח לעדכן פה, חבל שהוא יוכל לקרוא את זה רק במוצאי שבת...
אני כבר לא יודע מה לעשות עם אנשים שמפילים עליי מיני אלבומים של ארבעה שירים אבל המשקל הסגולי של המיני האלה הוא כמו של כספית. קחו למשל את It is Rain in my Face , בא משום מקום , הפיל פצצה של איפי, לך תנסה למצוא עליו מידע.
אני יכול לספר על מה שהמוזיקה הזאת עושה לי אבל נראה לי שעדיף שתבדקו מה היא עושה לכם , זה קצת יותר מעשי מלחפש מילים אמורפיות לתיאורים הלקונייים שלי.
אני יכול לנסות למקם את זה מבחינת הז'אנר , אני יכול להיכנס לניימדרופינג, אני יכול לספר מי החברים שלו ברשתות חברתיות כי "ספר לי מי החברים שלך ואגיד לך מי אתה".
אבל עזבו - תורידו רגע נעליים (זה לא עובד בלי זה) תפתחו את החלונות, חיתכו תפוח ירוק קשה לפלחים, תדמיינו שיש לכם לברדור או כנעני, שימו פליי ותנשמו.
הורדה חוקית למהדרין , סאונדקלאוד 
 
   Small Prayer by It is rain in my face.

מקומות

למתעניינים אני מרגיש בסדר , ונראה לי שאפילו כמעט בריא. עוד חוויה רפואית להוסיף לרשימה.
שלמה (Shlohmo) הוא מהביט מייקרים שיש להם קהל מצומצם שאוהד אותם אבל עדיין לא פרצו אפילו במונחי עולם הבלוגינג שמאכיל את עצמו ברי-בלוגינג כמו בועת נדל"ן אימתנית. רגע , נסחפתי , שלמה, כן. אז שלמה קפץ מדרגה משמעותית עם האי.פי. האחרון שהוא הוציא, הוא פשוט גורם לך להשעין את הראש אחורה ולעצום עיניים. יכול להיות שהכל יסתדר מאליו? אתה שואל את עצמך כי הוא כל כך משכנע. יכול להיות שהלחץ הזה רק מחזיק אותנו מאחורה? כי אי אפשר להתכחש לפשטות הזאת. בדומה ובהתאם לרוח התקופה הוא מוריד את ההילוך מהקצב, מפשיט לגמרי את הסאונד, נותן לעשיריות שנייה של שקט להתגנב בין הצלילים כדי להדגיש את היופי של כל ביט בודד. בסוף אתה אומר לעצמך שבכלל לא צריך יותר.
מייספייס, פייסבוק , הורדה , עוד מקור הורדה

בלוז יומולדת

הגוף מתאושש מהטראומה אבל המוח כבר רץ קדימה, ועם השמש הזאת קשה לזכור כמה אני חלש. מה שיש בשפע זה זמן מעוך. הרבה זמן מקומט ומשומש שכזה, אחד שאי אפשר לעשות איתו הרבה. לא ללמוד למשל. מזל ששמיעת מוזיקה דורשת ממני אפס ריכוז ומאמץ. מוזיקה יותר פשוטה לי בימים האלה מנשימה.
ג'ואל וויליאמס יוצר מוזיקה תחת השם קינן בסן-דייגו. הוא מערבב את השירה המגניבה שלו עם חצוצרת ג'אז ואווירת פיפטיז פלוס הפקה נקייה ומדוייקת. לי זה מתיישב יופי על המשבצת של ביירות. הבחור בן 18 אבל השירים שלו נשמעים כל כך בוגרים. אתם מוזמנים לשמוע את הפנינה הבאה כדי להבין על מה אני מדבר. ברור שכל מה שהוא מוציא מחכה בבנדקאמפ שלו להורדה בחינם.
הורדה לאלבום המעולה, בנדקאמפ

בפרפראזה על התואר

בשש בבוקר הפירקוסט הפסיק לעבוד ולא יכלתי לישון יותר. באמת לא חשבתי שייצא משהו טוב מכל זה. אחרי שדידיתי את עצמי לשירותים וחזרה בדקתי ככה מה חדש באינטרנט. ראיתי שסודרלינג סטוסר עפו מהאינדיאן וולס. אני שונא את סודרלינג. ואז בבלוג עיצוב שאני אוהב לקרוא פסרמו שיר שאני לא מכיר. הופ הופ. האוזניים הזדקרו תוך שלושה ביטים. החיוך נפתח מהר מאוד. מיד הגוגל התחיל לעבוד. יש בנדקאמפ לחברים החדשים. הלחץ דם שלי בסדר, גם החום והדופק סבבה. אני מתלבט אם ללכת לצחצח שיניים או להקשיב לכל האלבום קודם. מותר לי להיות מוזנח כאן. הציחצוח שיניים מנצח. אחרי שאני שומע פעם ראשונה את כל האלבום ברור לי שזה זה. אני מחפש לינק להורדה. אין. אין מצב שאין הדבר הזה יצא כבר ב2010 וזה נשמע כל כך טוב. אין. אולי טורנט? אין. אולי ככה אולי אחרת . אין. בבנדקמפ הם נותנים ארבעה שירים להורדה . נו . גם זה משהו. תכלס , נראה ל שאני קונה את זה.

שני שירים חינם , עוד שני שירים חינם , בנדקאמפ.

הדים של קיץ

היה לי שבוע מאוד עמוס מבחינה מוזיקלית , אפילו לא הספקתי עדיין לפתוח את כל הקבצי ראר שהורדתי, ומה שכן פתחתי השאיר אותי מבולבל. למשל , ביביו החדש - הוא מתחיל כל כך טוב, והבחור כבר הוכיח שהוא גאון ב2009 אבל איפשהו הוא מתחיל ללכת לאיבוד באמצע האלבום ומאבד בדרך את כל הקלילות הרוגית השבורה שלו ונהיה טיפה טרחן. אולי אני אתן לו עוד כמה שמיעות כדי שזה יחלחל יותר טוב. בין השאר שנעו על הציר של כמה שירים טובים וכמה שצריך למחוק בשיפט דיליט הם Cold Cave , Daedelus, Does It Offend You Yeah , אבל גם עם יבול כל כך גדול סביר להניח שלא ננתי עדיין את מירב התשומת לב לכל אלבום.
אבל - יש אנשים שאפשר לסמוך עליהם בעיניים עצומות , יש אנשים שלא מאכזבים אותך לעולם. Sin Fang הוא אחד הענקים שמחזיקים את כל סצינת המוזיקה של איסלנד הפוסט סיגור-רוסית על הכתפיים , וזה תפקיד קשה כאשר עיני העולם נשואות אל רייקיאוויק ומחכות ומצפות. אלבום הסולו הראשון שלו שיצא לפני שנתיים, כמעט שלוש, היה פשוט מושלם. מאסטרפיס. באמת. האלבומים שהוא הוציא בתור מנהיג להקת סיביר הם טיפה פחות מהפכניים אבל עמוסים בכל כך הרבה חמלה מוזיקלית. מוזיקה שיכולה לרפא פצעים.
Sin Fang מוציא אלבום סולו שני , אין לי מה להרחיב את הדיבור לגבי מה שהוא יעשה לחיים שלכם, אתם תגלו את זה לבד. אני מרגיש שבאתי לחכות לאלבום הזה ליד המזרקה של נתב"ג עם שלט ביד אחת ופרחים ביד השנייה.
הורדה , אופצייה 2 , מיייספייס