השתחררו לעולם ארבעה ריליסים של גיבורי הבלוג כשהייתי בפגרה המנומנמת שלי בהודו, והגיע הזמן להשלים פערים.
הסופר הירו של הבלוג הזה, מר קאריבו (א.ק.א. מניטובה) הוזמן לנגן בפסטיבל בניו יורק שהפליימינג ליפס אצרו. הגאון הגדול לא הסתפק בהרכב ההופעות הקבוע שלו עם עוד שלושה נגנים והזמין כמה חברים כמו Four Tet , Koushik ,Luke Lalonde , אלן מרשל - האיש האגדי מאחורי סאן-רא, 5 נשפנים, ארבעה מתופפים, בקיצור, הבחור הגזים. את העושר הזה אפשר לשמוע באיכות מצויינת ומי שעוד לא הבין את הנקודת קישור בין פסיכידיליה ואלקטרוניקה מוזמן להכנס לג'קוזי.
מייספייס , הורדה.
גיבור שני זה כבר צמד (רק לאחרונה נהפכו לצמד) מסן פרנסיסקו בשם oOoOO שזה לדעתי טיפה מעצבן.
עכשיו, אם אפשר טיפה הקדמה על הז'אנר שלהם:
Witch - House זה ז'אנר ממש צעיר, טוענים שהוא התפתח מהצ'יל-ווייב, אבל זה נראה לי קצת דחוק לומר את זה. בבסיסו הוא מושפע מאלקטרו זול ומשופשף ואווירת ערפל לא ברור. הרבה פעמים היוצרים בז'אנר הזה קצת רציניים מדי עם המוזיקה שלהם ויכולים לעצבן עם השמות שלהם שאי אפשר לגגל כי הם תוקעים משולשים וצלבים בכל מקום. הרבה פעמים זה גם לא שמיע. יש מספר מצומצם של אמנים שמצליחים להתעלות על הרצון להתחבב על מעריצי דמדומים ועושים מוזיקה טובה. כאן נכנסים oOoOO לתמונה עם האיפי שלהם. אם אהבתם את הקודם אז בטוח תאהבו גם את זה. ואם לא אז תנסו כי נהיה פה קצת פחות קודר.
מייספייס , הורדה, מראה. אפילו עוד מראה.
אם קצת הלחיצו אתכם החברים למעלה אל דאגה , בפינת המרגיע הלאומי חוזר אלינו Pears הזכור לטוב.
הכרנו אותו לפני כמה חודשים כשהוא שיחרר אלבום בכורה בחינם (גם הנוכחי בחינם). הבחור הוא ברוקלנאי יליד דרום אפריקה שמשלב את מה שחם עכשיו במוזיקה של ברוקלין עם החום של המוזיקה האתנית של דרום אפריקה. הוא מצליח בשני מקומות שהרבה נכשלים - מקצבים דרום אפריקאיים לא מעצבנים (ומפייר וויקנד, פוליס ועוד רבים ומעצבנים) ובהשמת תוכן מוזיקלי בתוך המעטפת המתפוררת של הצ'יל-ווייב. תפדלו , זה חינם.
אתר , הורדה חינם .
זהו, הגענו לאחרון.
גביור מס' ארבע הוא לא אחר מאשר גולד פנדה. כמו שצפיתי הוא ממשיך לכבוש את העולם בקצב של עדר גנו בנדידה. אפילו לאייפוד הרעב הוא הגיע, מפתיע אבל נכון. אז אתם יכולים לקפוץ לשם כדי להתרשם מהאלבום החדש שלו , למרות - הסתייגות - שעדיין לא התאהבתי באלבום כמו באוסף קטעים שהוא מחלק בהופעות שאותו פירסמתי כאן , אבל בטח זה יבוא לי עוד כמה ימים...
בתיאבון.
הסופר הירו של הבלוג הזה, מר קאריבו (א.ק.א. מניטובה) הוזמן לנגן בפסטיבל בניו יורק שהפליימינג ליפס אצרו. הגאון הגדול לא הסתפק בהרכב ההופעות הקבוע שלו עם עוד שלושה נגנים והזמין כמה חברים כמו Four Tet , Koushik ,Luke Lalonde , אלן מרשל - האיש האגדי מאחורי סאן-רא, 5 נשפנים, ארבעה מתופפים, בקיצור, הבחור הגזים. את העושר הזה אפשר לשמוע באיכות מצויינת ומי שעוד לא הבין את הנקודת קישור בין פסיכידיליה ואלקטרוניקה מוזמן להכנס לג'קוזי.
מייספייס , הורדה.
גיבור שני זה כבר צמד (רק לאחרונה נהפכו לצמד) מסן פרנסיסקו בשם oOoOO שזה לדעתי טיפה מעצבן.
עכשיו, אם אפשר טיפה הקדמה על הז'אנר שלהם:
Witch - House זה ז'אנר ממש צעיר, טוענים שהוא התפתח מהצ'יל-ווייב, אבל זה נראה לי קצת דחוק לומר את זה. בבסיסו הוא מושפע מאלקטרו זול ומשופשף ואווירת ערפל לא ברור. הרבה פעמים היוצרים בז'אנר הזה קצת רציניים מדי עם המוזיקה שלהם ויכולים לעצבן עם השמות שלהם שאי אפשר לגגל כי הם תוקעים משולשים וצלבים בכל מקום. הרבה פעמים זה גם לא שמיע. יש מספר מצומצם של אמנים שמצליחים להתעלות על הרצון להתחבב על מעריצי דמדומים ועושים מוזיקה טובה. כאן נכנסים oOoOO לתמונה עם האיפי שלהם. אם אהבתם את הקודם אז בטוח תאהבו גם את זה. ואם לא אז תנסו כי נהיה פה קצת פחות קודר.
מייספייס , הורדה, מראה. אפילו עוד מראה.
אם קצת הלחיצו אתכם החברים למעלה אל דאגה , בפינת המרגיע הלאומי חוזר אלינו Pears הזכור לטוב.
הכרנו אותו לפני כמה חודשים כשהוא שיחרר אלבום בכורה בחינם (גם הנוכחי בחינם). הבחור הוא ברוקלנאי יליד דרום אפריקה שמשלב את מה שחם עכשיו במוזיקה של ברוקלין עם החום של המוזיקה האתנית של דרום אפריקה. הוא מצליח בשני מקומות שהרבה נכשלים - מקצבים דרום אפריקאיים לא מעצבנים (ומפייר וויקנד, פוליס ועוד רבים ומעצבנים) ובהשמת תוכן מוזיקלי בתוך המעטפת המתפוררת של הצ'יל-ווייב. תפדלו , זה חינם.
אתר , הורדה חינם .
זהו, הגענו לאחרון.
גביור מס' ארבע הוא לא אחר מאשר גולד פנדה. כמו שצפיתי הוא ממשיך לכבוש את העולם בקצב של עדר גנו בנדידה. אפילו לאייפוד הרעב הוא הגיע, מפתיע אבל נכון. אז אתם יכולים לקפוץ לשם כדי להתרשם מהאלבום החדש שלו , למרות - הסתייגות - שעדיין לא התאהבתי באלבום כמו באוסף קטעים שהוא מחלק בהופעות שאותו פירסמתי כאן , אבל בטח זה יבוא לי עוד כמה ימים...
בתיאבון.
סופסוף חזרת. אחרי חודשיים ארוכים של לשמוע את אותם שלושה דיסקים. ככה זה כשעצלנים, אם זה לא ליד היד זה פשוט לא. ממתקים של שחרית...
השבמחקתודה!