לא הייתי בטוח לגבי רפסודת הפורצלן הזה... אווירת הגאראז' , ריוורב הניו-ווייב... אלה דברים שלא מתיישבים עליי בדרך כלל. אבל אז החלטתי לבחון את האלבום במבחן הכמעט קשה מכל - ברמקולים טובים בנסיעה באוטו. להפתעתי, לא רק שהאלבום עבר את המבחן, פתאום קלטתי כמה החיספוס בסאונד הוא הכרחי לשירים האלה. מייספייס, הורדה .
לא יודע על איזה ילד חברי Mean Lady מדברים כשהם מגדירים את האיפי שלהם כידיותי לילד אבל זה בטוח ידידותי אפילו לאוזניים של אמא שלכם. כשאני שומע את הלהקה הזאת אני לא יכול שלא לדמיין מה היה קורה אם לסוחר סמים של איימי וויינהאוס היה טעם יותר טוב בסחורה שלו, או לפחות מנסה להתאים את הסם ללקוח כמו בחנות בגדים או מוזיקה. יש פה את המרכיבים של הצ'ילווייב שמחפש את עצמו בדיק עכשיו עם שירת סול עמוקה והכל מרכיב אחלה מוזיקה. ברור שהם גם נותנים את זה להורדה חינם. מייספייס, בנדקאמפ , הורדה חוקית למהדרין.
העטיפה של האלבום הזה נראית קצת יותר מדי. כבר ראינו עטיפות סרות טעם, ראינו גם עטיפות שבמקום פסיכדליה הציעו משהו שהאחיינית שלי יכולה לצייר יותר טוב. נראה לי שבגלל העטיפה של האלבום הבא לקח לי כל כך הרבה זמן להודות שאני אוהב אותו. האמת, אני ממש ממש אוהב אותו. אבל אולי זה גם בגלל שהוא לא ממש אלבום של גימיקים חד פעמיים שבאים עושים הייפ וממשיכים לכיוון הסל מחזור.
Kohwi הוא/היא אחד הדברים הטובים שקורים עכשיו לכל גל המוזיקה החדשה של אינטרנט+אינדי+אלקטרוניקה. בהתאם לכל שאר הדברים שמתרחשים מסביבנו, המוזיקה מתפתחת במהירות האינטרנט וז'אנרים קמים ונופלים תוך כמה חודשים, אומנים מושפעים מאומנים שעוד לא הוציאו יותר משלושה שירים בטאמבלר ולאף אחד אין כח לשמוע דברים שדורשים עומק (Drone לא מצריך הקשבה, חייבים לעשות משהו אחר במקביל כדי לשמוע את זה).
מצטער חפרתי.
אז מה יש פה? אני אגיד לכם איך אני אעביר את זה הכי טוב - שימו פליי בנגן המובנה של באנדקאמפ פה למטה. אם בא לכם אתם יכולים לקרוא את מה שתירגמתי מהמניפסט שצמוד לאלבום. זה מסביר יופי אבל רק בדיעבד...
אני לאממשזוכר את זה מתחיל.אנירקיודעשאנחנוכאן.ואנחנושוב.ניפצוקורותלשפעאורעל פני הנוף,אם אנחנוהולכיםלקרוא לזה כך.הבחורהמבוגרובתומתעקשיםשאנחנולולאהבזמןעכשיו.הםרקחצי צודקים.אני צופהבציפוריםנעותעל פני השמים.הםאיךשאנימבחיןבהן לראשונה.הזמןהואמשחקאחורה.הציפוריםנעותלאחור.אנחנולא.אנייודעאת שהדבריםהחלו עםאחדמאותם העיוותיםהארורים.העצמותשליכואבותרק מלחשוב על זה.ברגע מסויים של בעיוותהוגדרנומחוץלמגבלותהזמן.חלקמהעולמותלא זזים.אף פעם.אנחנורק ממשיכיםלשוטטעדהעיוותהבא.כמועכשיו.
אחדמהאחריםשבראת זרועה, בפעם הזאת.ידעתישהדבריםהאלויקרעואותנו.נפלנולתוךאוקיינוססגולזרועהנרפאהבתוך שעה.העציםכאןהםמוזרים.אין להםנביחות.זהכמו להסתכל עלעמודי תאורהעםשיחיםנטועיםלהם בראש.איןעפרכאן.רקחול.חול אין סופי.זהכל מה שאני יכוללטעום,אבלאני אוהבאת זה. על העציםישטונותשלפירותבצמרתוכמהמהאחריםמנסיםלהביןאיך להשיגאותם.אני רקהולךלחכות לג 'ירפות.ג 'ירפותעם הצוואריםהארוכים ביותרשראיתי מעודי.הם היחידים שלעד במקוםהזה.אניאף פעם לאאשארמספיקזמןבשביל...
האחריםנעלמו.אני רק הסתכלתיעל משהו וכלום.זהתמידקורהלי.בסופו של דבראניארוץבחזרהאליהם,והםיחמיצוכלאינטראקציהשבעצםמתרחשת כאן.אנילאבטוחלמהאניהיחידשישלודיבור עםהמדריכיםהבכירים,שכךהםדורשיםלהיקרא.האחריםאומריםשהם אף פעם לאראואותם.אנייודעשהםחושבים שאני משוגע.יכוללהיות.ניסיתילספר להםעלהיערהזה.אתהרואה,אתהלאממש יכול"פשוטללכת"לתוךהאזור המיוער הזה בפרט .אתהצריךלהסתתרלתוכם.אניתמידבוחרמקוםתחתחביתליד הקצה, כיאנייודע שזה עובד.אני רקמאחל, אפילו לאדם אחדשיוכללחוות אתהעציםחבוייםגם.
רגע WTF 2009? כן כן 2009. כי אני לא הולך לאכול לכם את הראש בנושא שכולם חופרים עליו מכמה סיבות:
אני בדרך כלל מסיים לעכל את השנה החולפת רק בסביבות מרץ אחרי שכל מה שנעלם מאוזניי מצליח להגיע בדרך חתחתים ואחרי שאני עובר על הרשימות של הסיכומים של האנשים שאני מעריך.
מי שרוצה לדעת מה היו האלבומים האהובים עליי מוזמן לדפדף אחורה בבלוג. מצאתם לינק שבור, תגיבו ותקבלו לינק חדש. מבטיח לכם שאין פה את האלבומים המעייפים מהרשימות המעייפות שמסתובבות פה באיזור.
אני לא הולך לכתוב על מה שכולם כותבים...
אז ככה, אספתי כאן חמישה עשר אלבומי מופת של השנה שעברה. כמה מיינסטרימים להחריד, כמה מגרדים יותר את השוליים. כדי שתאמינו לי על מה שאני ממליץ לכם כמובן שתצטרכו לשמוע את זה, אבל כדי לא לחנוק אתכם במלא חלוניות של יו טיוב או להכריח אתכם להוריד סאמפלר של הכל הכנתי פלייליסט ביו טיוב. תשימו פליי, דפדפו את מה שבא לכם, ותורידו כאוות נפשכם מהלינקים שמצורפים למטה. אני בעד שגם תשלשלו קצת כספים לאומנים, אבל זאת כבר בחירה שלכם. הסדר של כל העניין הזה הוא די אקראי, יש כאלה שאהבתי יותר ויש כאלה שטיפה פחות. מה שכן השיר האחרון היה חייב להיות בסוף.
אדוארד שייפ והמגנטיק זירוס - שנה שעברה בזמן הסיכומים שלחתי את זה לגיאחה, הוא התלהב וכתב עליו, אח"כ עוד קצת התלהבו, בזמנו אף אחד כמעט לא שם אותם בסיכומי השנה אבל זה לגמרי אלבום מופת שכל שיר הוא שיר והכל ביחד חגיגה. השנה הם כבר כבשו את כל מה שאפשר עם הופעות מפוצצות בכל תכנית לייט נייט, פרומואים בערוץ 3 ורינגטונים במעבדות של המחלקה שלי. מייספייס, הורדה, מראה.
להתראות סימון, או בצרפתית "או רוואה סימון" ממש עבדו עליי. המוזיקה שלהם כל כך צרפתית שגם אמא של חבר שלי אמרה שהן מזכירות לה את פרובנס. איך לא חשבתי על זה שאם הן מגניבות אז הן מברוקלין. ב2009 הן הוציאו אלבום שההיפסטרים די התעלמו ממנו כי זה כבר אלבום שלישי שלהן וזה מה זה פאסה לאהוב אותן, לדעתי זה ההאלבום הטוב שלהן. יה!. מייספייס, הורדה.
דן דיקון. מה אגיד ומה אומר. איפה היינו בלעדיו... גאון. יאללה, תוציא לי השנה משהו שיוציא לי את האוזניים מהאזניים. אה, וזה לא נראה לי הקליפ הרשמי אבל אהבתי אז שמתי. מייספייס, הורדה. (סיסמא: nodata.tv )
דן בלק עשה כל מה שרציתי שהוא יעשה. הוציא איפי שחימם לכולם את המנועים. סימפל את נוטיריוס ביגי וריהאנה. חיבר את האייטיז לעכשיו. הביא את קיד קאדי לעניינים. הוציא את האלבום כדי להבהיר שהוא באמת גבר גבר. ואחכ גם שיחרר איפי חינמי ב"ווירד סיינס" כדי להבהיר שיש לו טעם טוב. מייספייס, הורדה.
"עצמות של גברים מתים" הוא הרכב שכולו צועק מקאבריות. בטוח שזה האלבום האהוב על מורטישיה אדאמס. האלבום הוא יפהפה אבל לא אחד ששומעים בחצי אוזן. תכל'ס, עם קלידים כאלה, מקהלת ילדים, ריוורב על הזמר טקסטים שמדברים על הלוויות וגופות איך אפשר שלא להתאהב. מייספייס, הורדה.
וההיפך הגמור הוא פינדליי בראון, נורבגי שהיה תקוע שנה שעברה בשנות החמישים והביא שירי אהבה גדולים מהחיים. כל האלבום דביק אבל עם ההפקה וההגשה הנכונה (המפיק של דאפי) שהופכים את האלבום לאחד הגדולים בשנה הזאת. מעולם לא הייתי כל כך קיטשי. מעולם לא נעשה כל כך עוול בגלגלץ שחא הכניסו את הבחור לפלייליסט. מייספייס, הורדה.
ג'נרשיונאלס בעצם רק רצו להגיד שvהבריט-פופ לא מת. בטעות יצא להם מאסטרפיס. אפילו הבריטים לא שמו לב לכל זה ורק השנה החליטו לתת ללהקה את היחס שהגיע להם. ברור שהייתי שם קודם...אם אתם מתלבטים אז תורידו. מייספייס, הורדה.
מג'יק ארם שרף לעצמו את הקשרים בעולם המוזיקה כמו שרק אני יודע לעשות בעולם האמיתי. הבחור החליט להוציא אלבום עם אותם רעיונות הפקתיים כמו של בק באותה שנה שבק הוציא אלבום באמת מעולה. רק מה, מג'יק ארם עשה את זה הרבה יותר טוב (ממש מוז להודות בזה). נראה אותו עכשיו מצליח למצוא לייבל אחרי שהכעים ככה את מלך האינדי. אתר, הורדה. (סיסמא: www.mp3tera.org )
מייק סנואו בהחלט מתחרה עם אדוארד שארפ על אלבום השנה. הקליפים מצויינים אם עוד לא גיליתם אותם. תורידו תורידו תורידו. מייספייס, הורדה. מראה. מראה.
פאטיינטס זה פרוייקט סולו של אחד מהאלקטריק פרזידנטס. זה לא נשמע כל כך שונה מהאלקטריק פרזידנטס. זה גם סבבה שזה לא כל כך שונה. הורדה.
ווייט פלייט זה זמר לבן ומופרע שאני לא ממש הצלחתי להבין א הקטע שלו, מה שבטוח זה שכל הציניות וההפוך על הפוך מוציאים פה גרוב סופר מגניב שמצליח לעבוד מצויין. אשכרה גרוב אלקטרוני ניסיוני לבן. מייספייס, הורדה.
ביביו הוציא אלבום יפהפה בווארפ רקורדס. בדיוק מה שהלייבל היה צריך. השנה הלייבל הזה יצא סופית מהאיזור המגניב. לפחות עד שביביו יוציא עוד אלבום. אלבום שגדל וגדל וגדל. מייספייס, הורדה.
יוקסק עשה לי כיף. אני לא עומד להתנצל על זה. להיפך, אני אדאג שהוא יעשה כיף לכולכם. כולל השיר אקסטרא-בול עם הפרחה ההיא. מייספייס, הורדה.
סין פנג בואוס, אהובי. שנה שעברה הוא כבש את איסלנד, ואז אותי ואת העולם. כשהסתובבתי ברייקיאוויק בכל החנויות דיסקים (יש שם די הרבה) הוא היה על החלון ראווה. ובצדק. באלבום הזה המנהיג של סיביר מראה שאפשר לעשות את הכשפים האיסלנדיים גם באלקטרונית וגם עם צעצועים. השנה הוא כבר הוציא עם סיביר עוד אלבום מופת ולכריסמס הזה עוד שני קאברים פגז. אוף. אני חייב לחזור לאיסלנד ולתפוס את הבחור לשיחה. מייספייס, הורדה. (ססמא: nodata.tv )
אקרון/פאמילי היא להקת רוק פסיכדלי. נכון נשמע אנכרוניסטי? נו, לפעמים גם דברים כאלה מזיזים את הלב. מה, לא תנסו? מייספייס, אתר, הורדה. מראה.
הנה שני איפיים בעלי ארבעה שירים כל אחד.
ליטל אינסקט היא להקה של עומאר אחד שגר בברוקלין (הפתעה) כזאת חמדמדה. האלבום הראשון היה כל כך מלא בקונספט של "לא להפריע לאף אחד" שתוך שנייה נרדמתי על הספה כששמעתי אותו. למזלו הוא הבין את זה ושינה כיוון לגמרי. גם למזלנו. אוי כמה מזל!!!
הוא הוציא פה איפי שממש מביא לנו את כל עונות השנה ב11 דקות. אנ אוהב ככל שאני שומע יותר. ונראה לי שזה כדאי. זה גם חינם. להורדה תלחצו על ה buy בנגן, ניתן לשלם גם אפס. יאללה זרקו איזה פני.
וגם - אלקטריק אוול (ינשוף חשמלי, לא יודע מה זה אומר אבל זה צירוף מאוד הגיוני בעולם האינדי) להקה שקשורה לעוד הרבה להקות אחרות הוציאה איפי חדש לקראת ההשתלטות שלה על העולם. לפי האיפי, אני כבר מחכה לאלבום שיגיע לאינטרנט. לא בא לי סתם לכתוב פה חפירות, תשמעואת השיר הרביעי באיפי ותחזרו להודות לי בתודות.
לייזרביק הוא החבר שאחראי על הקטע של ההפקה בקולקטיב ההיפ-הופ ממיניאפוליס דוםטרי שעושים באמת אחלה עבודה, לכל מי שאוהב את ההיפ-הופ שלו בהרכב חי ומעניין. לייזרביק החליט לקחת את עצמו בידיים ולעשות גם מה שהוא אוהב, מה לעשות שהוא אוהב אינדי שמרפרנס לווילקו וקלקסיקו יותר מאשר כושים...
אז יצא לו לליזרביק יופי של אלבום שבא בול בזמן כי באמת קצת היה לנו חסר פה משהו עם רעיונות הפקה שלא בנויים על מחשב וגזור הדבק, מישהו שאפשר לסמוך עליו שלא יהיה משעמם אבל גם לא מדי מאתגר, שייפתח לאוזן מהאזנה להאזנה קצת יותר ושלא ייקח את עצמו יותר מדי ברצינות גם כן.
וזה מוקדש לה כי היא כתבה לי את התגובה הכי יפה שקיבלתי מאז שהבלוג הזה רץ.
וגם כי נראה לי שאת זה היא תאהב, אז עידית - תודה.
תאומות איסלנדיות ושתי חברות ילדות החליטו שצריך לעשות אלבום בסגנון קוקורוזי של פעם אבל במבטא איסלנדי, ועם שירים איסלנדים ונגיעות איסלנדיות ששאפשר רק לחוש בהן אבל לא לתאר אותן.
אז קבלו את פסקל פינון, וקבלו אותן באהבה, כי מגיע להן.
הן בנות 16 ופאק יש לזמרת ריבועים בשיניים (!!!) אבל הן נכנסות ישר למטה.
יש פה פולק פופ ילדותי לואו פיי בלה בלה בלה... לכו על זה. מייספייס , הורדה, עוד לינק להורדה.
אני כמעט בטוח שאפשר לבודד איזה סוג של מקדם שמשפיע על כמות רוח הנעורים בתוך מוזיקה. אם תרצו אי פעם לחקור את הנושא כדאי לכם לחקור את הלהקה הבאה. מימאס היא להקה דנית (כבר כמה נקודות בונוס) שיודעים איך לעשות את המוזיקה שלהם מאוד לא מחייבת או לחוצה ומאוד צעירה בתוך הגבולות הרציניים של הז'אנר שלהם . לפעמים זה קצת מוזר, כי הזאנר שלהם הוא אלטרנטיב-מאט'-הסגנון האירופאי הזה הלא ברור של נגיד אפטרקלאנג וכאלה. אבל זה כל כך כיף לשמוע אותם, זה מחזיר אותי אחורה באופן לא מטופש אלא מן הסתכלות אחורה מפוכחת כדי להבין מה הדברים האיכותיים שנשארו מהלהקות ששמעתי שהייתי צעיר בעשר שנים.
תעשו טובה ותשמעו את האלבום ככה עד הסוף. מייספייס , בנדקאמפ, הורדה .
לאנשים בלי סבלנות הייתי ממליץ לקפוץ לדקה שתיים וחצי ואז אחר כך לחזור.
בשביל לעשות את המוזיקה שעוד מעט תורידו צריך הרבה ביצים, צריך גם הרבה ביצים כדי לקרוא לעצמך נפוליאון השלישי, ובטח אם אתה בכלל מצטלם לאלבום שלך ונראה כמו הפאקיסטני הכי מכוער בעולם. אבל הביצים האלו ייצרו פה אלבום שמוצף בתותחי על של מצב רוח טוב עטופים ברעיונות מוזיקליים אדירים. מלא אינדי בהפקה אלקטרונית. אני כבר קם עם זה בבוקר שבוע וזה עושה לי רק טוב. זה עובר כל כך הרבה ז'אנרים בלי בכלל למצמץ והכל נשמע כאילו זה רק עכשיו המציאו את זה. יש פה אנימל קולקטיב אבל גם מ.י.ה. וגם ספירנגסטין (WTF) ובראין אינו. אין לי איך להסביר את זה, אבל זה כנראה ייכנס לעשרת הגדולים שלי לשנת 2010, ככה שזה בא בול בזמן. מייספייס , הורדה.
קודם כל -מיקס טייפ חדש ומשובח, שגם עבר מקום לפינה הימנית למעלה, לחצו פליי. מבטיח שתהנו.
Get Well Soon הוא פרויקט של בחור גרמני בעל איכויות קלאסיות שמי שגולש בבלוג הזה מתחילתו כבר מכיר אותו. הוא הוציאו אלבום מיוחד ומרגש, אחד כזה שכל פעם שמגיע השאפל לאיזה שיר מקרי מתוכו אתה זוקף את האזניים ורץ למחשב להגביר. בקיצור, לשם מה התכנסנו כאן אתם שואלים? אז ככה, כנראה שאלבום המופת הזה די עבר מתחת לרדאר של רוב חובבי המוזיקה, ובאמת שזה חבל , אז החברים הגרמנים החליטו להוציא איפי די ארוך של הופעה עם תזמורת לכמה מהשלאגרים מהאלבום , ובחינם(!!). אולי הטריק הזה יעזור לפרוייקט עוד להכנס לרשימות הסיכומים של השנה ואני מקווה בשבילם שזה יעבוד. למי שלא הספיק להתמודד עם האלבום המלא אני ממליץ להוריד את האיפי הזה בחום. מי שכבר מכיר מן הסתם דילג על כל מה שכתבתי וכבר רץ להוריד. מייספייס. הורדה חינם רשמית , מקור אחר להורדה.
ליל כל הקדושים האחרון היה אחד שנכנס להסטוריה הקטנה של ז'אנר ה Witch-House כיום בו הושגה ההסכמה הכללית כי הז'אנר הצעיר הזה הוא מובהק ומוצדק.
שלל ריליסים ואוספים התפרסמו בחוצות האינטרווב ופתאום כל ההיפטרים וכאלה שהם סתם סנובים בלי חוש לאופנה עטו על עצמם את ההיתממות שהם לא זילזלו בכל האמנים האלה חמש דקות קודם.
אני כבר כתבתי פה ועדיין עומד אחרי המילים שלי. וויטצ'-האוס זה מגניב רק כשהוא לא לוקח את עצמו ברצינות תהומית. זה מגניב כשיש מאחורי עיצוב התפאורה המוזיקלי גם תוכן. יש כמה הרכבים שבאמת לא זכאים שיימצאו אותם במייספייס על פי הקקפוניה שהם עושים. מצד שני יש כמה אמנים שמגיע להם להשאר איתנו.
ולעניינו - LAKE R▲DIO מקוטלגים בקלות לתוך התת ז'אנר המדובר, יש להם משולש בשם, והם טיפה אפלים שכאלה. אבל. LAKE R▲DIO נשמעים יותר כמו Boards of Canada מאשר כמו oOoOO או †‡† הסאונד שלהם הרבה יותר נקי, התחושה היא לא שמישהו רודף אחריך ובאופן כללי יש יותר אלמנטים של רוגע.
LAKE R▲DIO נכנסו לתודעה כבר לפני חצי שנה עם שני איפים ארוכים ודי הופתעתי שבאלבום יש כולה שיר מכל איפי ולא יותר. באופן מפתיע הפרודיקטיביות הזאת לא מורידה מהאיכות של האלבום והוא שלם וקוהורנטי וטוב.
אני אומר שתקשיבו לאלבום הזה בבנדקמפ ותבינו על מה אני מדבר. בהאזנות חוזרות הערך שלהם עולה. אין מייספייס , הורדה , לינק אחר להורדה, בנדקאמפ.
לחצו על הPLAY הקטן ותהנו.
כן כן , הגיע הזמן לעשות קצת סדר בכל הבלאן שנהיה לי פה. יש דברים ממש טובים שראויים לחשיפה ויאללה, אם זה לא עכשיו אז אני כבר לא אעשה את זה אף פעם.
אז קבלו הנחתה של שני איפיים ברמה גבוהה, שמתבלטים כבר כמה זמן בתוך כל הפלייליסטים שאני מכין לעצמי בדירה הקטנה כדי לשמוע את המוזיקה שבקטגוריית ה"נוספו לאחרונה".
הראשון - Magic Places - כנראה הבחור שיגרום לכם לרצות לצאת למסיבה גם אתם כאלה שמעדיפים לראות פרומואים להיפה והחנון מאשר לתקשר עם העולם החיצון. פעם פעם היו קוראים למוזיקה הזאת Feelers יענו, מוזיקה שמחממת קצת את העניינים. היום זה נראה לי הרבה יותר מסובך לשייך אותו לז'אנר מסוים כי יש זליגות מכל כיוון והאינטרנט הזה ממציא שמות חדשים לז'אנרים כל יומיים. במייספייס שלו הוא נותן לעצמו את התואר אלקטרו/אקספרימנטאלי/הילינג ואיזי ליסנינג. אני נוטה לחבב כל אחד שאומר על עצמו שהוא עושה מוזיקת הילינג.
ההברקה האמיתית זה השם של האיפי שלו - "מבחר טפטים ויקטוריאנים נאים" מייספייס , הורדה חינם בבנדקאמפ.
לחצו על הפליי הקטן כדי להבין על מה אני מדבר
והשני - מיליוןיאנג, אחד שבגלל העטיפה המכוערת שלו לקח לי קצת זמן להפתח אליו. אבל איזה מזל שיש לי סובלנות... אז מיליוןיאנג משייך את המוזיקה שהוא יוצר לאמביינט-סרף-אלקטרו. מה שזה אומר זה שיש פה מקרה צ'ילווייב שמתכחש לעצמו ולשיוכו לסצינה המאגניבה של פלורידה. בכל מקרה, אם הראשון רצה להוציא ממכם קצת אנרגיות אז השני פה כדי להחזיר אתכם לספה, בירה ג'וינט או משהו אחר זה כבר בחירה שלכם. אבל הוא מפציר מכם שגם להימעך צריך לעשות בצורה אינטילגנטית. מייספייס , אתר (שם אפשר להוריד את האיפי הקודם חינם...), הורדה .
מממ, אני שומע די הרבה עירבובים של צ'ילווייב ואלקטרונית הדוקה יותר, אבל עם כל כמה שזה טוב זה לא משהו לכתוב עליו כאן, לא משהו ספציפי לפחות, ואולי אני אכין באמת אוסף שימצה את העסק הזה... בכל מקרה דווקא מה שכן סובב לי את הראש זה בדיוק מה שלא ציפיתי ממנו. דאדא טראש קולאז' הם להקה כזאת של כל כך לפני 9 חודשים. התקופה ההיא שאנימל קולקטיב היו להיט ואינדי כזה מסובך ומסחרר היה בדיוק מה שאוהבים לדבר עליו במקומות הנכונים. ובאמת, דאדא טראש קולאז' עושים את זה מצויין, לא מעיק מדי, לא מסובך מדי, שמח במטבח וגם מחוצה לו.רצועה 7 היא מאסטר-פיס ובכלל, יש פה פופ באותה מידה שיש כאן אתגר לאוזניים ולמוח. מייספייס , בנדקאמפ , הורדה.
לחצו על הPLAY הקטן כדי להשתכנע
דרו האריס , א.ק.א. ג'רמני ג'רמני הוא אחד קצת לא ברור. מה שברור זה שהוא יודע איך לעשות מוזיקה פשוטה וטובה. מבחינתי הדרך להגדיר את המוזיקה היא אלקטרוניקה שמושפעת מפוסט רוק גיטרות סטייל אקספלוז'ן אין דה סקיי אך בד בבד מושפעת מיורוטראש סטייל אפקט תאונת דרכים. כבר בימיו הקדומים של הבלוג כתבתי עליו כשהתגלגל ברשת סוג של אוסף לא רשמי שהכיל עבודות מוקדמות שלו. היום המעמד שלו עומד להשתנות מיוצר חצי אלמוני לשיחת הווב מכיוון שהוא מתחיל להופיע עם לא אחר מאשר Teen Daze - כוכב הצ'ילווייב. אבל שיהיה ברור , אין פה קמצוץ של צ'ילווייב, לא שיש בזה משהו רע, כמה מהחברים הכי טובים שלי הם צ'ילווייב...
בקיצור, דלגו על רצועת האינטרו ותתחילו לסוע קדימה ואחורה בזמן סימולטנית.
ואם אהבתם קפצו לכאן או לכאן להוריד עוד אלבום שהוא שיחרר עכשיו להורדה חינם. מייספייס , הורדה .
השתחררו לעולם ארבעה ריליסים של גיבורי הבלוג כשהייתי בפגרה המנומנמת שלי בהודו, והגיע הזמן להשלים פערים.
הסופר הירו של הבלוג הזה, מר קאריבו (א.ק.א. מניטובה) הוזמן לנגן בפסטיבל בניו יורק שהפליימינג ליפס אצרו. הגאון הגדול לא הסתפק בהרכב ההופעות הקבוע שלו עם עוד שלושה נגנים והזמין כמה חברים כמו Four Tet , Koushik ,Luke Lalonde , אלן מרשל - האיש האגדי מאחורי סאן-רא, 5 נשפנים, ארבעה מתופפים, בקיצור, הבחור הגזים. את העושר הזה אפשר לשמוע באיכות מצויינת ומי שעוד לא הבין את הנקודת קישור בין פסיכידיליה ואלקטרוניקה מוזמן להכנס לג'קוזי.
גיבור שני זה כבר צמד (רק לאחרונה נהפכו לצמד) מסן פרנסיסקו בשם oOoOO שזה לדעתי טיפה מעצבן.
עכשיו, אם אפשר טיפה הקדמה על הז'אנר שלהם:
Witch - House זה ז'אנר ממש צעיר, טוענים שהוא התפתח מהצ'יל-ווייב, אבל זה נראה לי קצת דחוק לומר את זה. בבסיסו הוא מושפע מאלקטרו זול ומשופשף ואווירת ערפל לא ברור. הרבה פעמים היוצרים בז'אנר הזה קצת רציניים מדי עם המוזיקה שלהם ויכולים לעצבן עם השמות שלהם שאי אפשר לגגל כי הם תוקעים משולשים וצלבים בכל מקום. הרבה פעמים זה גם לא שמיע. יש מספר מצומצם של אמנים שמצליחים להתעלות על הרצון להתחבב על מעריצי דמדומים ועושים מוזיקה טובה. כאן נכנסים oOoOO לתמונה עם האיפי שלהם. אם אהבתם את הקודם אז בטוח תאהבו גם את זה. ואם לא אז תנסו כי נהיה פה קצת פחות קודר.
אם קצת הלחיצו אתכם החברים למעלה אל דאגה , בפינת המרגיע הלאומי חוזר אלינו Pears הזכור לטוב.
הכרנו אותו לפני כמה חודשים כשהוא שיחרר אלבום בכורה בחינם (גם הנוכחי בחינם). הבחור הוא ברוקלנאי יליד דרום אפריקה שמשלב את מה שחם עכשיו במוזיקה של ברוקלין עם החום של המוזיקה האתנית של דרום אפריקה. הוא מצליח בשני מקומות שהרבה נכשלים - מקצבים דרום אפריקאיים לא מעצבנים (ומפייר וויקנד, פוליס ועוד רבים ומעצבנים) ובהשמת תוכן מוזיקלי בתוך המעטפת המתפוררת של הצ'יל-ווייב. תפדלו , זה חינם.
זהו, הגענו לאחרון.
גביור מס' ארבע הוא לא אחר מאשר גולד פנדה. כמו שצפיתי הוא ממשיך לכבוש את העולם בקצב של עדר גנו בנדידה. אפילו לאייפוד הרעב הוא הגיע, מפתיע אבל נכון. אז אתם יכולים לקפוץ לשם כדי להתרשם מהאלבום החדש שלו , למרות - הסתייגות - שעדיין לא התאהבתי באלבום כמו באוסף קטעים שהוא מחלק בהופעות שאותו פירסמתי כאן , אבל בטח זה יבוא לי עוד כמה ימים...
בתיאבון.
את פיטר ברודריק לא ממש צריך להכיר למאזין המוזיקה הממוצע באינטרנט הישראלי, גם לא למי שהולך להופעות בארץ. בכל זאת בהקדמה קצרצרה אציג את הבחור כעלם מוכשר מולטי אינסטרומנטליסט , אחד שמוציא כל חודש או שבועיים עוד איזה ריליס של פס-קול ליצירת מחול או דואטים בין צעצועים לכלי נגינה, אלבומי פוסט רוק או ניאו - קלאסי ועוד ועוד. לא ברור איך זה קורה כי הוא גם מופיע בכל חור בגלובוס כל הזמן עם אפטרקלאנג ה-מ-ע-ו-ל-י-ם איתם גם ניגן בארץ בהופעה מפוספסת שעלתה שבעים שקל, האולם ביפו היה חצי ריק ומי שבא היו סטודנטים מגוחכים לאומנות כלשהי שרק היו עסוקים בלהראות את עצמם ולברבר את עצמם לדת במקום לפתוח את האוזניים לנס המוזיקלי שהתחולל לידם. כן. אני מתעב תל-אביביים וונאביז.
אז מיודעינו פיטר ברודריק הוציא עוד אלבום, מה חדש? א. הוא מצויין ב. הוא קומניקטיבי ג. הוא אשכרה שר, והוא נשמע כמו ניק דרייק, לא פחות. ד. אוחחח הפסנתר.... ה. נראה לי שהוא אפילו מזכיר את ישראל בשיר האחרון שלו.
תבדקו את הסחורה - מומלץ. בלינק הזה יש אופציה לראות את כל ההקלטה של האלבום ברצף ביוטיוב. נראה אתכם נשארים אדישים...
מכירים את הגאונים האלה שמשאירים אתכם פשוט אילמים ומתוסכלים, כלומר, איך לעזאזל יש כאלה כשרונות בעולם כאשר אני מסתכל על הסביבה שלי (ועליי) ואני לא מכיר אפילו בן אדם אחד שממלא פוטנציאל או אפילו יש לו אחד כזה, ולאו דווקא במוזיקה. אבל הבחור האוסטרלי הזה הוא גאון והוא עוד יגיע לגדולה, אם אתם רוצים להגיד את ה"אמרתי לכם" בעוד שנה אז תורידו את האיפי החינמי שלו מהבנדקמפ עכשיו, זאת תהיה הוכחה מספיק גדולה.
זה מהאיפי:
אני לא בדיוק במצב של לחגוג את החיים בימים האחרונים, וזה בסדר. מה שעושה לי את הסוף של היום בסוף של היום הם קוטון ג'ונס הנעימים. האמריקנה שלהם יודעת בדיוק איך לסיים ולסגור ואלה הדברים שאני צורך עכשיו. אז כמות המוזיקה החדשנית תחכה לה בהארד דיסק שלי לימים חיוניים יותר , עכשיו זה הזוג שנשמע כמו חברים טובים של אמ. ווארד או vetiver . עכשיו זה אלכוהול ורגליים למעלה, זה אנחות והשלמה.
אז אני פה, ומצטער שנעלמתי, (היה מדהים, כמובן) אני מנסה לעכל את מה שעבר באינטרנט כשלא הייתי כאן וכנראה שבימים הקרובים יעלו פה פוסטים של מוזיקה מצוינת שמחכה לאוזניים הנכונות. אז תהיו מוכנים... בינתיים אתם יכולים להיות מבסוטים על זה שהגעתם לבלוג הנכון. אז אל ייאוש והנה אני בא עם מתנות לכולם.
בינתיים הותיקים ישמחו לדעת ש UNOUOMEDUDE שכבר כתבתי עליו כאן בעבר שיחרר איפי רגע לפני שטסתי והוא מצוין בדיוק כמו שציפיתי ממנו. אין ספק שהבחור הזה מתקדם לעבר פריצה לתודעה של חנוני המוזיקה בקצב קבוע ובטוח. אז אתם מוזמנים להקשיב לכולו כאן או להוריד אותו בכיף שלכם דרך הבנדקאמפ של הבחור.
כן, זה דלף, יופי יופי, אפשר לעבור הלאה?
"לייק אליוט דיד" עושים טריקים מלוכלכים, כל שיר מתחיל ברגע כזה שאתה אומר לעצמך שאם תשמע עוד קטע טווי עם קול נשי וחמוד אתה תקיא שיפט+דיליט לכל עבר בכונן הקשיח שלך ואז - השיר מקבל תפנית מצומצמת, זה עדיין שיר פופ קטן אבל זה נשמע כמו FM בלפסט עושים אנפלגד. יש איזה תחכום כלשהו, גם בשירה וגם בשילוב של הכלים שמבטלים את הקיטצ'. אלא אם כן נדפקתי לגמרי. אבל תודו ש FM בלפסט אנפלגד נשמע מעניין.
עכשיו, פה אמור לבוא קליפ או אמצעי המחשה כלשהו לזה שאני לא סתם מבלף. אין. אין מה אני אעשה?! ניסיתי גם לעשות קליפ אבל השיט הזה לא עובד לי הפעם, וויימו שוב נפל... אז רק שתדעו שבאתר שלהם יש את כל האלבום לשמיעה חופשית, ואני פשוט אשים פה תמונה ולמטה את הלינק להורדה. דיל וויז איט.
אה, תקשיבו לשיר 2.
טוב חלאס חלאס... הייתי קצת קשוח בזמן האחרון עם הבחירות שלי כאן, הנה שני דברים שמתחבבים בקלות ועושים קולות של להשאר להרבה זמן.
הראשונים הם האנגלים שהתחפשו לגרינלנדים, מזכירים קצת את סופיאן סטיבנס או כל מה שמוגדר כמחובר לצד הרגשי .
החברים השניים מגיעים מסיאטל, הם מגניב-קולים לגמרי ועושים אחלה מוזיקה שנעה בין כל מה שטוב. כמובן שהם חולקים את שיריהם בבנדקמפ ללא שום כוונות רווח ישיר, הם מהחבורה הגדולה הזאת של האנשים החדשים והנכונים.
אז ג'ואנה באה, בהחלט מרשים, אני עצמי אהיה בדיוק באנדמן.. אבל הנה פינוק למי שבא לו לחבר את הגברת הנבלת למוזיקה של היום: כן כן קאבר זה טוב...
טוב, זה לא סוד שאני אוהב קר ומנוכר, אבל אם אפשר לחדד את זה אז אני אוהב את הפער שנוצר בין קר ומנוכר לאנושי. יש איזור כזה שגורם להעצמת דקויות דווקא בזכות ההנחתה של הסביבה במקום ההגזמה המתמדת שמפילים עלינו מלמעלה ברוב חיינו. ספיריטואל זה יוצר שכששמעתי את האלבום שלו בפעם הראשונה חשבתי לעצמי שתזה כיף שיש אנשים שמנסים להמשיך את המורשת המוזיקלית של הIDM החברותי והעדין, בפעם שלישית כבר התאהבתי. ממש לא הופתעתי כשגיליתי שהוא עשה מיקס לקאריבו או שהבחור מגיע מפורטלנד...למי שאוהב שדות תעופה (לא בגלל המטוסים) ומוזיאונים (לא בגלל התצוגות), יש פה את הג'אזיות הנקיה והפיצוץ שלה עם האלקטרוניקה הסטרילית המתבקשת , ובבקשה תשקיעו לזה כמה ההאזנות, החומרים האלה יכולים לעזור לנו. הורדה, אפשרות הורדה אחרת, מייספייס
דווקא הייתי בטוח שהאלבום הבא שיעשה לי את זה יהיה אחד שמופק מיליון דולרז סטייל מייק סנואו של שנה שעברה, שאני עדיין מנסה להתאושש מהגאונות של החבורה הזאת. הרי בכל זאת קיץ וזה.
והופ, צצה לי לחיי הצנועים להקה כזאת אמיתית, אנאלוגית.
The Harvey Girls הם מהסוג הזה של להקות שאי אפשר לקטלג אותם, זה לא פוסט רוק, אבל גם לא אינדי, זאת המוזיקה הזאת של הלייבל קונסליישן בתחילת העשור. בקיצור , תצטרכו להוריד כדי להבין.
אז הלהקה היא בעצם זוג שגר בפורטלנד (- המקום החם החדש??) והם מארחים הרבה חברים בהרבה קטעים כדי להעשיר את הצליל.הם קרויים על שם המלצריות של תחנות הרכבת בשנות הפעם מה זה משנה או אולי אחרי הסרט של ג'ודי גארלנד שכנראה אף פעם לא אראה.
העליתי קובץ של שני איפיים מושלמים וחינמיים שלהם, שבונים ככה לאט לאט עולם יפה משלהם. אז תתכבדו בכיף, אל תתביישו. את האלבום החדש דנדש שלהם עדיין אפשר להשיג רק ברמה נחותה, אז כנראה שאני עוד אעדכן עליה אם הוא יהיה ראוי.
זה באמת כבר מוגזם כל השמות האלה של להקות של איש אחד, מה הבעיה להשתמש בשם הפרטי מה??? וגולד פנדה? באמת? זה כמו שיוצר חדש בארץ ייקרא לעצמו "כרמלה גרוס הנבואה" או "הדג נחמה" - מעאפן.
אבל - פנדה גולד יכול לקרוא לעצמו גם בשם כזה שאי אפשר לגגל אותו (כמו †‡† שזה הטרנד החדש, שאי אפשר יהיה לגגל אותך... זה אני מזדקן , נכון?) , כי פנדה גולד נוגע לי בנימים הקטנים של קנה הנשימה. נוגע ופותח להם ת'צורה. הבחור עוד לא הוציא אלבום, והוmיא איפי של שלושה שירים וכמה רמיקסים, מיקסס הרבה מאוד אושיות פיצ'פורק ונראה כאילו הוא מתקדם בדרך הנכונה. האלבום שכtן זה קטעי Unrealesed שאפשר להשיג רק בהופעות שלו, קצת מוזר להוציא אנריליסד לפני שהוצאת אלבום, אבל בו נגיד ככה, אם זה האנריליסד - וואה וואה מה כמה שטוב יהיה האלבום...
הקליפ הוא לא קשור לאלבום, אבל היי, זה בהינדי :)
עיצוב חדש לבלוג - מה אתם אומרים, פחות אפל? מישהו יודע איך אני יכול לבחור תמונת רקע משלי לבלוג ולא ממערך קיים? עד שגוגל ארגנו פה מהפך עיצובי זה עדיין לא כיף כמו בטאמבלר, בקצב הזה אני עובר!
מה הבאתי לפה היום? אז יש לי הצפה של חומרים באוזניים וקצת קשה לי להבדיל בין כל האמנים שמופצצים לי למחשב דרך מכונות ההייפ ומכוני ההיפסטרים. מה שבעיקר קשה לבודד זה את החבר'ה היוצאי דופן, האנשים שבולטים קדימה, ששוברים עוד איזה קיר, האנשים שמצליחים למזג או להמציא או להתעלות. אלה מי שעושים לי את זה נכון להיום.
Wolf in Spacesuit הם צמד, או זוג, וזה טוב לי זה טוב לי, כמעט כמו הקאמבק של דן מנו. הם מגדירים את עצמם כשילוב של פופ איטלקי + סרף + גלאם. בכיוון של הניימדרופינג זה כמו שילוב של אייר + אייר אם היו טיפה יותר אקספרימנטליים + אייר, אם הם היו שולחים בן-אדם אחד לשנות השבעים ואת השני הם היו מצליחים להחזיר לשנת 2010 מהחור שבו הם זרוקים היום.
חוץ מזה, כל מי ששם במייספייס שלו ז'אנר של "איטליאן פופ" הוא הרבה יותר מגניב מאלה ששמים "טרופי" או "שירי עם יפניים" ואפילו "הילינג ואיזי ליסטנינג" שזה מה שהחברים הטובים שלהם MGMT שמו. אה נכון, שכחתי להגיד, הם חברים טובים של MGMT!
הם שיחררו שני איפיז, (אחד עם 17 קטעים, לא נראה לי חוקי לקרוא לזה איפי) והם נותנים אותם ככה חופשי מקובצים בקובץ אחד, מתנה.
זה מה שאני לא עושה ממש עכשיו!!!
עוד שניה מתחילים לי המבחנים, זה אומר שהבלוג הזה קיים כבר סימסטר שלם - התחלתי אותו במבחנים הקודמים כסוג של התעסקות אחרת חוץ מלמידה. היום אני רואה אותו כתחביב חנוני אך מעניין ואני מתלבט אם להמשיך להלאות את הסייבר או שלהמשיך הלאה. נראה.
וואלה, באמת שלא ידעתי שמה שאני שם פה היום גם מחולק חינם ברחבי האינטרנטה, ואחרי הפוסט האחרון חשבתי שיהיה פאדיחה לשים משהו שהוא לא בחינם, אבל הנה - בלי לדעת יצא לי שגם הלהקה הזאת נמצאת בצד של הטובים... הממש ממש טובים.
ELITE GYMNASTICS הם צמד והם חמד של צמד, מהאמריקאים החדשים שרוצים לצאת קדימה וזה טוב לי זה טוב לי. אני לא יודע, אם אני אגיד שזה צ'יל-ווייב אולי זה יימכור יותר, או שאולי אני אשפוך סופרלטיבים. הם מגדירים את עצמם כשילוב של סרף-פסיכדאלי-קלאב, אני חושב שהם צודקים. את if u love me אני שומע כל בוקר כבר כמה זמן, בשביל לשמוע אותו כנסו למייספייס.
נראה לי שאם מסתכלים על הבלוג הזה כדוגמה כלשהי לדרך שבה תעשיית המוזיקה מתקדמת לכיוונים טובים ונכונים יותר, אז המצב נראה מעודד מאוד. כמות האלבומים שאני שם כאן שניתנים בחינם היא ממש גדולה, ואני לא מפרסם כאן משהו בגלל שהוא בחינם, אלא בגלל שהוא טוב. מעניין לראות לאן זה הולך להתקדם, והכיף בכל העסק הזה שהתהליך מתקדם בקצב מהיר ביותר. אז, נראה לי שזה כבר ברור שהאלבומים של הפוסט הזה הם גם כאלה - חינמיים.
אלבום מצוין יש ללהקה של איש אחד kissed by her little sister ומגיע לו לקבל קצת יותר תשומת לב בעולם. הוא משלב פולק עם טיפונת אלקטרו בכמה שירים הראשונים והמה שצריך לשים מכל האינדי הזה שמסתובב כאן באינטרנט.
פשוט תלחצו על הDOWNLOAD שנמצא בנגן כאן למטה, או שתשמעו את כל האלבום לפני זה ואז בטוח תורידו.
האומן השני שהשכיל לחלוק עימנו את כישרונו ללא עכבות הוא PEARS ובאמת כמו האגסים גם עליו קצת קשה להצביע ולקבוע מה הסגנון שלו, לא פרי של קיץ כמו אפרסק או שזיף, בטוח לא פרי הדר או פרי טרופי, וגם לא ממש קשור לתפוח. אז הבחור הדרום אפריקאי גר עכשיו בברוקלין, שזה כבר שתי נקודות טובות. הוא מערבב פריטות אפריקאיות עם צ'יל ווייב שכזה במומחיות שמותירה רושם כאילו תמיד היה פה שילוב של אלקטרוניקה שנתנו לה שם רק לפני כמה חודשים ומוזיקת עולם. זה אחלה אלבום לסוף של יום, או לצהריים חמים מדי... אין לי איך להשמיע לכם את זה, פשוט סמכו עליי ותורידו.
לא כתבתי הרבה זמן, תקופה שכזאת, לא מספיק אפילו לתת מספיק תשומת לב למה שאני שומע. מרוב חוסר סבלנות אני פוסל מהר הרבה דברים חדשים וחוזר למקומות הבטוחים שלי. הכיור מתמלא כלים מלוכלכים למשך שבוע וכל פעם שהשכנה מלמעלה צועקת אני מתחיל לדמיין שיטות נקמה של המאפיה הצ'צ'נית. בכל זה פתאום הרכיבה על האופניים הופכת לחופש ועצמאות ומילה טובה פתאום באמת מגיעה לאן שצריך.
שני אלבומים חדשים שנשמעים מצויין גם בתוך כל השיט הזה נחתו על המחשב שלי לפני איזה שבועיים והיום החלטתי לשתף אותם למרות שהם לא מושלמים, אבל כנראה זה הקטע החזק שלהם. לפחות אצלי.
ת'יודעשתחייבלי , כלומר unouomedude, הוא קול. כן כן, הוא קול. גם יש לו שם כזה מאגניב, הוא גם שחור, גם צלם, גם מוזיקאי, גם נותן אלבום בחינם, הנפילה היחידה שלו זה הקטע פתיחה- בקטע של הבדיחות האלו שלא מצחיקות אף אחד ושמזכירות איך אלבומי היפ-הופ היו נשמעים לפני 13 שנה... אז הבחור משחרר לחופשי אחלה אלבום ואני ממליץ בכיף.
מוק אנד טוף הם צמד מוזיקאים עם נטייה לאובר בהכל, לרוב זה עובד, אז נראה לי שזה בסדר. הכל נקי מאוד ומדוייק, כל דבר שהם רוצים שתשמע אתה תשמע, ותשים לב לכל פרט. לרוב זה משתלם, אז באמת נראה לי שזה בסדר. קטעי הווקאלז כאן טיפה מוגכחים לטעמי אבל יש פה הרבה קטעים שעושים חשק להגביר את המזגן ולשתות עראק עם תרכיז תפוחים והרבה מאוד קרח. פאק, קטע שלוש (הקליפ השני למטה) הוא אלקטרוניקה עילית שצריך להישמע בכל קבלת פנים, וקטע חמש אשכרה עושה פה שילוב דיסקואי של בוגי והשיר הזה של טיגה על הנעליים. בלי להגביר את הקצב ובלי להעמיס ערוצים הצמד הזה משכלל את מה שקורה עכשיו באלקטרוני, וכמו שאמרתי - לרוב זה פוגע.
יש כמה דברים שאסור להגיד להם "לא", למשל, ריליס חדש של אפטרקלאנג - ההרכב הכל יכול מדנמרק. או למשל, איפי שיצא בלייבל שחתומים בו גריזלי-בר ואמינה. או למשל, שני הדברים הראשונים ביחד - ובחינם!!!
הסיפור הו שאפרקלאנג חברו ביחד ללהקה הגם דנית וגם באותו לייבל סלאראפנלנד, וביחד הם הופיעו בתיאטרון הדני המלכותי. הם הופיעו ביחד ולחוד והאיפי שלהם כולל גם קאברים שהם עשו אחדים לשניים וגם שירים שמעורבבים בהם שירם של שתי הלהקות לתוך אותו שיר. זה נחמד , זה מעניין, זה תזמורתי, זה יפה, זה מדוייק להפליא, כי עשרה אנשים שמנגנים על 25 כלים ובכל זאת לכל כלי יש את התפקיד הכל כך נכון... זה כדאי.
אז מה הקאטצ' כאן? אז ככה, א' - העטיפה ממש מכוערת. ב' - אין לי שום דרך לתת לכם לשמוע אותם בלי שתורידו אותם - אבל כמו שאמרתי, זה בחינם, אז פשוט תורידו.
והנה קליפים נפרדים לשתי הלהקות.
שני אלבומים שהחזירו אותי השבוע אחורה בזמן, לא רק בגלל שהם יצאו בעשורים אחרים אל גם בגלל הז'אנרים האהובים האלה שכבר הספקתי לשכוח, עשו לי סוף שבוע רגוע והרימו לי את המצב רוח.
אז מה בתפריט?
מהצד הראשון ניצב לו אלבום רוק סבנטיז עם טוויסט מפתיע של תיבלון אפריקאי. גרוב פסיכידאלי שהגיע מזמביה, ואפילו עם כמה שירים בשפת הבמבה(!!!) אבל עזבו גימיקים, אחלה אלבום. מלא זמן לא שמעתי רוק כל כך פשוט וטוב שהוא לא ניל יאנג.
ומהצד השני - זוכרים שבשנות התשעים המאוחרות פרץ ופרח לו הז'אנר הזה של דאון-טמפו או ניאו-ג'אז או אסיד-ג'אז ? שבכל מקום היה אפשר לשמוע את קרודר ודורפמייטר, או את סן-ג'רמן? ואז מישהו הכריז שאין יותר מה לחדש ולעשות עם הקטע הזה ופוף - זה נעלם? אולי חוץ מג'אגה ג'אזיסט שהחליטו לעשות במקום כאב ראש.
אז מה שהזכיר לי את זה הוא קליפורד גילברטו שבכלל קוראים לו פלוריאן שמיט והוא היה חתום בנינג'ה טיון והוציא כולה אלבום ואיפי, אבל הם באמת כמה רמות מעל כל השיט שיצא בזמנו ממש מהר כדי למכור מלא עותקים לבתי קפה שיושבים על החוף. ואני יוצא בקריאה נרגשת, גם לחבר'ה בזמביה וגם לחבר קליפורד, פרגנו לנו חומרים חדשים, בחייאת...
מייספייס, הורדה איפי, אני ממש מעדיף את האיפי אבל, היי, איך שבא לכם... הורדה אלבום
סיסמא לאלבום: (בלי ה enjoy )
http://hiphoplongplay.blogspot.com/ enjoy
זוכרים את מורנו? הצ'יליאנו שהפליא אותי עם גיטרה ודיסק נקי נקי וטוב טוב טוב. בקיצור, הנה תיזכרו פה.
אז מסתבר שהוא לא לבד בצ'ילה ושיש לו חבר קוראים אותו לאטה. ולאטה אוהב דאב אבל לא רק. ולאטה אהב מה שמורנו עשה אבל הוא אמר "למה שלא נעשה נוסיף צבעי מים לכל הרישומי פחם כאן" מורנו אמר בכיף ומה שיצא זו אחלה תוצאה, אלבום להורדה בחינמי חינם אין כסף בכלל. לאטה עשה פה עבודה עדינה שממש לא פגעה בקסם של מורנו , הוא נזהר שלא צאת מהקווים ובעיקר לא משתלט שזה באמת מרשים.
אז הנה קליפ של קטע הפתיחה, השיר עצמו מתחיל אחרי שתי דקות. ולמטה בלינק של הורדה רשמית יש אופציה לנגן את כל האלבום, חפשו את הסימן של הPLAY
ניו וויב לא מדבר אליי בדרך כלל. זאת לא הנוסטלגיה שלי, ולא הנוסטלגיה שאני מספר לעצמי שהיא שלי. ולכן הייתי צריך למצמץ פעמיים לפני שהתחלתי לחבב את "800אהובים" אבל הם ממש עושים הכל כדי שני אחבב אותם, עד כדי כך ששבוע מאז שהורדתי אותם ואני די מופתע שעוד לא ראיתי אותם באייפוד הרעב. ואני די מאשים אותם בזה שאני מיום חמישי לא עשיתי שום דבר חוץ מלחלום בהקיץ. יש פה בסטרים את כל האלבום, פינוק. 800beloved - Everything Purple by Moodgadget מייספייס, הורדה
חוץ מזה, אני יודע שאני חיכיתי לראות מה יהיה עם active child אחרי הפתיחה הטובה שלו, ולא רק אני... והנה נדלף לו האיפי המרשים והפותח אופקים הזה. מנסים לקרוא לז'אנר הזה בכל מיני סוגים מונפצים. אני חושב שלא כל דבר צריך שם, אפשר לתת לפעמים לאוזניים להחליט בלי מניפולציות קוגנטיביות. שיט אני חופר.
הדימוי של מקסיקו אצלי בראש הוא לא מהגבוהים... מאז שאני קטן מקסיקו נקשרת אצלי לממתקים ג'ליים גועליים וחריפים וזיפורים לא היגיוניים תודות לחבר ילדות מקסיקני שכל חטאו היה לחיות בחיים מקביליים שלא קשורים למציאות... אפשר להגיד שהתרבות האמריקאית לא ממש תרמה גם כן לדימוי של המדינה השכנה כשהעשב של השכן פשוט דפקו את המסמר האחרון בארון הקבורה. ואז... ואז הגיע אמיליו חוזה.
אמיליו כפרה עושה לי חשק לארוז בגד ים ולטוס לקאנקון בזה הרגע. או לכל מקום מחוץ לב"ש.
האלבום הכפול אך קליל הזה הוא כמו טיול בתת מודע שבלי לשים לב המלודיות נכנסות ויוצאות ומתחלפות, באמצע שירים מתחלפים מקצבים או זמרים או סתם נקטעים הצלילים כאילו מישהו העביר תחנה ברדיו. ובכל זאת יש קשר הדוק שמוביל את הכל להרמוניה יפהפיה. בקיצור - תנסו את זה.
אוי שיט, תשכחו מכל הקטע על מקסיקו!! הבחור בכלל ספרדי.
שווה לשמוע עד הסוף -
הנה זה בא, המגניב הבא, אני יכול לשמוע אלבומים כאלה 24 שעות. והכי כיף לי בעולם כשאני מגלה אחד כזה
עושה לו את האלקטרוני דגימות שלו רגוע רגוע בלי לתקוף שום דבר, ועם טונות של אהבה. הבחור חתום באנטיקון, וכששאר המדינה הזאת תמשיך להתמוגג על WHY? אתם תוכלו לגלגל עיניים למעלה ולהתריס שזה כבר לא הדבר החם בלייבל הלוהט הזה. קחו את זה כל עוד אתם יכולים, ותרגישו איך מוזיקה עושה לכם רייקי בבטן.
תכל'ס, השם של האלבום הזה אומר הכל, מנגינות עדינות מדגדגות ברוך ובשקט, מציצות ומתחבאות מתחת לשטיחים מקיר לקיר. בימים האלה שמזג האוויר נותן לנו הרגשה שלהיות בתוך בניינים זאת טעות אחת גדולה, זה מרגיש לי שכנראה באמת כל בית צריך מרפסת, אבל גם ספיקר וספה ולואיזה ותנאי אחד - בלי פרווה של חתולים.
וואלאק באה לפה איזה בחורה, כולה קטנה כזאת, שחורה כזאת, 'שחקת אותה קולית... אבל מה , תאמינו לי, יש מצב שעוד קצת זמן היא תפיל פה כמה היפסטרים לקרשים ותביא מהפכה. יה מאן. אני שם פה שני לינקים. אחד לאלבום המחרמן שלה, ואחד לאלבום דאון-טמפו שכזה שהוא פחות מגניב אבל גם מעניין וגם בחינם אז למה לא. צ'ק דיס אווט.
אז אולי זה נשמע שאני טיפה חוזר על עצמי אבל רק רציתי לומר שקאריבו הוא המלך, ושמלבד האלבום המופק למשעי שהוא הוציא עכשיו' גם השתחרר לו סוג של דיסק שמחולק או נמכר או משהו בהופעות והוא מרענן לא פחות. יש בו די.ג'יי. סט נטול אומצה אומצה של 45 דקות פסיכודליות מתובלות במלא מוזיקת עולם אפריקאית ערבית ומה לא ועוד כמה רצועות שמזכירות את הקטעים שישנים שלו. אני כבר התאהבתי...
תראו מה זה, רק בפוסט הקודם אולפור ארנלדס הוזכר לטובה כמשפיע מוזיקלית והנה פתאום הוא בעצמו קופץ כאן לביקור. אז למי שלא מכיר אולפור הוא מלחין ניאו-קלאסי איסלנדי בן 24 (מבחינתי כאן כבר אפשר לסיים את ההקמה ולתת את הלינק) האלבום החדש שלו, רשמית הוא השני שלו אבל היו לו הרבה מאוד מיני אלבומים של 7 קטעים, אלבום חינם באינטרנט ועוד אז אני לא סופר, הוא אלבום מרחף שכזה עם פסנתר שמוליך מהלכים עגולים בליווי של מיתרים ולפעמים טיפה תופים רחמנא ליצלן. אולפור לא פורץ כאן גבולות חדשים, מי שאוהב אותו יאהב את זה, מי שלא הוא בנאדם חסר סובלנות וכושר הבחנה. אני מבחינתי, אם לקטעים יש שמות באיסלנדית כמו "האוויר הקר פתאום" (איך באיסלנד אפשר להגיד שיש אוויר קר פתאום??) ו"הסנונית שלנו" אני כבר שומע בפול ווליום... שימו לב שראוי להערכה שלא כתבתי כלום על הרי געש ואפר וולקני, וכן, זה נושא כאוב.
